מאת ד"ר ישראל הנדלר

במרבית ההריונות, השליה מתנתקת מדופן הרחם בקלות לאחר הלידה. במקרים נדירים היא חודרת עמוק מדי לתוך דופן הרחם ולא ניתן לה'פריד אותה ממנו, לאחר הלידה. סיבוך רציני זה של ההריון נקרא שליה נעוצה (placenta accreta). המשיכי לקרוא כדי ללמוד על התסמינים, גורמי הסיכון למצב של שליה נעוצה, ומה עשויים הרופאים לעשות אם אבחנו אצלך מצב זה.

מהי שליה נעוצה?

שליה היא איבר שנוצר ברחמך כחלק בלתי נפרד מההריון, כדי לספק חמצן וחומרים מזינים לתינוקך. השליה נצמדת לדופן הרחם, ובמצב תקין יוצרת קו הפרדה ברור בינה לבין דופן הרחם, ממנו היא נפרדת לאחר הלידה. במקרים נדירים (בקירוב אחד מכל 533 הריונות),  השליה לא מייצרת קו הפרדה בינה לבין רקמת הרחם. במצבים אלו השליה גדלה עמוק מדי לתוך דופן הרחם, ולא יכולה להיפרד ממנו בקלות לאחר לידת התינוק. זה קורה בעיקר כאשר יש הצטלקות של רקמת הרחם, לאחר ניתוח קיסרי או לאחר גרידות. מצב זה נקרא שליה נעוצה.

מה יכול לקרות אם יש לך שליה נעוצה?

המנגנון התקין בו הדימום נעצר לאחר לידה, פועל דרך התכווצות שריר הרחם, שסוגר על כלי הדם העוברים בתוך גוף הרחם. כאשר השלייה לא נפרדת, הדבר פוגע ביכולת של הרחם להתכווץ כיאות. מצב זה עלול להחמיר ואף  להוביל לדימום רב ביותר.

כיום ניתן לאבחן קיום שלייה נעוצה ואת חומרת הנעיצות, בעזרת בדיקת אולטראסאונד. בבדיקה זו נוכל לזהות כלי דם החוצים מהשלייה לתוך גוף הרחם, וסימנים נוספים המעידים על קיום נעיצות וחומרתה. כאשר ידוע על שלייה נעוצה יש לסיים ההריון בניתוח קיסרי על ידי צוות מיומן. חשוב להיערך מראש לניתוח מסוג זה.

סוגים של שליה נעוצה

שליה נעוצה היא מונח כללי שמתאר מצב זה, אך קיימים שלושה סוגים ספציפיים:

  • פלצנטה אקרטה (Placenta accreta). שליה שנצמדת בחוזקה לדופן הרחם עד לשליש מעובי הדופן, אך אינה חודרת אליו או משפיעה על הדופן השרירית של הרחם.

  • פלצנטה אינקרטה (Placenta increta). שליה שנטמעת יותר לעומק בדופן הרחם מעבר לשליש מדופן הרחם, וגם נצמדת בחוזקה לדופן השרירית של הרחם.

  • פלצנטה פרקרטה (Placenta percreta). שליה שחודרת דרך כל דופן הרחם והרקמה השרירית, ובמקרים מסוימים נצמדת ואפילו יכולה לחדור לאיברים קרובים אחרים כמו שלפוחית השתן.

התסמינים של שליה נעוצה

במרבית המקרים אין סימנים או תסמינים במהלך ההריון. לרוב לא יתפתח דימום במהלך ההריון, אלא אם השלייה יושבת גם על פתח הצוואר. בדרך כלל גם ניתן לגלות שלייה נעוצה במהלך סקירת מערכות לעובר או בבדיקת אולטראסאונד מכוון למיקום שלייה.

דימום יכול גם להיות סימן לשליית פתח, וזה אומר שהשליה נמוכה ומכסה את כל או חלק מצוואר הרחם. דברי עם הרופא/ה שלך מיד אם הבחנת בדימום וגינלי במהלך ההריון.

גורמי סיכון לשליה נעוצה

אף שלא תמיד ידוע מה גורם לשליה נעוצה, גורמי הסיכון כוללים:

  • ניתוח ברחם. ניתוח ברחם מכל סוג שגרם נזק למיומטריום - הדופן השרירית של הרחם- מגביר את הסיכון למצב של שליה נעוצה. ניתוחים הגורמים להצטלקות של הרחם כוללים ניתוח קיסרי, הסרה כירורגית של פיברואידים הנמצאים בתוך דופן הרחם, חסימה (אמבוליזציה) של עורקי הרחם, והסרה (אבלציה) של רירית הרחם.

  • הריון קודם אחד או יותר. הסיכון למצב של שליה נעוצה עולה עם כל הריון, בעיקר אם הייתה התערבות תוך רחמית כגון גרידה או שארית שלייה.

  • מעל גיל 35.

  • מיקום השליה. אם יש לך שליית פתח, הסיכון למצב של שליה נעוצה גבוה יותר.

אבחון

בעבר, שליה נעוצה לא אובחנה במקרים רבים, אלא לאחר שהתינוק יצא לאוויר העולם. זה עדיין יכול לקרות לפעמים, אך כיום שכיח יותר שמאבחנים מצב זה תוך כדי ההריון באמצעות סריקת אולטרסאונד.

אלה הן בשורות טובות, מפני שאבחון מוקדם אומר שהרופא/ה שלך יכולים לנסות למנוע סיבוכים, כמו דימום כבד, או להיערך אליהם בצורה טובה יותר.

אם אחד מגורמי הסיכון רלוונטי אלייך, יושם יותר דגש על הצורך לגלות מצב זה במעקב ההריון שלך. אם תוצאות האולטרסאונד אינן מובהקות, במקרים מסוימים ייתכן שתתבקשי לעבור הדמיית תהודה מגנטית (MRI).

אם אבחנו אצלך שליה נעוצה, הצוות הרפואי ינחה אותך כיצד לשמור על ביטחונך ועל ביטחון התינוק לאורך ההריון והלידה. בכל מקרה קיום שלייה נעוצה מצריך מעקב במסגרת הריון בסיכון.

טיפול במצב של שליה נעוצה

במהלך ההריון, אין אפשרות לרפא מצב זה, אך אפשר לנהל את הסיכונים הקשורים אליה.

אם מאבחנים שליה נעוצה בשלב מוקדם, הטיפול כולל בדרך כלל תכנון לידה קיסרית. כיום ניתן להתכונן מראש לניתוח כזה על ידי השמת צנטרים בכלי הדם הגדולים של האגן טרם הניתוח. מיד לאחר חילוץ הילוד מזריקים דרך הצנטרים חומרים הסותמים את כלי הדם ומפחיתים משמעותית הדימום מהרחם. כך ניתן לנתח בביטחון עד להסרת השלייה.

במקרים של שלייה נעוצה, ניתן לבצע בדרך זו ניתוח המשמר את הרחם ומאפשר גם להרות שוב. יחד עם זאת, במידה ואובחנה אצלך שלייה נעוצה וסיימת את תוכנית הילודה שלך, קיימת עדיפות לכריתת הרחם לאחר חילוץ הילוד, בכדי להפחית הסיכון עבורך. זאת מבלי לפגוע בתפקוד ההורמונלי של השחלות או בחיי המין שלך. הצוות הרפואי ידבר איתך על כל האפשרויות שעומדות לרשותך.

לאחר שיעריכו מה הכי בטוח עבורך, ייתכן שיקבעו לך מועד לניתוח קיסרי מוקדם מהצפוי או במועד הלידה המקורי. לעתים יש צורך בניתוח חירום קיסרי, אם התעוררו בעיות בלתי צפויות.

במקרים מסוימים כאשר הניתוח נקבע טרם שבוע 37 להריון נותנים קורטיקוסטרואידים לאימא, כדי להאיץ את התפתחות הריאות של התינוק ואיבריו האחרים. זה יסייע להגן על התינוק אם הצוות הרפואי סבור שלידה קיסרית מוקדמת היא האופציה הבטוחה ביותר עבורך.

תשובות לשאלות נפוצות בקצרה

שאלה: מה גורם למצב של שליה נעוצה?

תשובה: בהמשך לגורמים שהוצגו במאמר, סבורים ששליה נעוצה נגרמת מחריגות או הצטלקות בדופן הרחם, אם כי במקרים מסוימים לא ברור מה גורם לה.

שאלה: מהי השכיחות של שליה נעוצה?

תשובה: ב-2015, שליה נעוצה הופיעה באחד מתוך 533 הריונות בארה"ב. לדברי המומחים, שיעורם העולה של הניתוחים הקיסריים עלול לגרום לעלייה במספר זה. זאת מפני ששליה נעוצה קשורה למצבים חריגים בדופן הרחם, הנגרמים לרוב מהצטלקות אחרי ניתוח קיסרי או ניתוח אחר ברחם.

שליה נעוצה עלולה להעיד על מצב חמור. יחד עם זאת, אבחון מוקדם יכול לסייע לצמצם את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים, ולעזור לשמור ככל האפשר על ביטחונך ועל ביטחון תינוקך.

מצב השליה חשוב כדי להיערך בצורה נכונה ללידה, במיוחד לקראת מועד הלידה. במידה ושכחת מתי את אמורה ללדת או שברצונך לחשב שוב, את מוזמנת להיכנס למחשבון הלידה שלנו ולבדוק. אם בא לך גם להשתעשע בבחירת שם לתינוק או לתינוקות, ניתן לעשות זאת בעזרת מחולל השמות לתינוקות של פמפרס.

ד"ר ישראל הנדלר הוא סגן מנהל המערך המיילדותי שיבא, מומחה למיילדות הריון בסיכון ואולטראסאונד מיילדותי.

האמור לעיל אינו מחליף ייעוץ רפואי של רופא/ת המשפחה שלכם. יש לבדוק ולוודא את ההמלצות לעיל והרלוונטיות שלהן לנשים ההרות ולתינוק החדש.

ייתכן שיעניין אתכם לקרוא גם: