D-A223

בישראל, אחד מתוך 14 תינוקות נולד פג, בלידה מוקדמת, המוגדרת כלידה בשבוע 37 או לפני, כדוגמת: לידה בחודש שמיני ואפילו בתחילת החודש התשיעי. כ- 20% מהפגים נולדים בהליך אלקטיבי (מתוכנן מראש); בו מתבצעת השראת לידה או ניתוח קיסרי בעקבות המצב הבריאותי של האם או של התינוק. 30% נוספים נולדים בלידה מוקדמת לאחר שהקרומים נקרעים, וכמחצית מכל הלידות המוקדמות מתרחשות לאחר תחילתם של צירים מוקדמים.

מאיזה שבוע אפשר ללדת? מהי לידה מוקדמת? איך ניתן לזהות אותה? מה ההבדל בין צירים אמיתיים המובילים ללידה מסוג זה לצירים מדומים? והאם ניתן למנוע מצב זה? לפניכם המדריך המלא.

פמפרס פרמיום

לידה מוקדמת - מה זה אומר?

הריון מלא נמשך כ-40 שבועות מהיום הראשון של הווסת האחרונה. לידה המתפתחת בין שבוע 37.0 לשבוע 41.6 נחשבת כלידה במועד. תינוק הנולד בשבוע 36.6 או לפני כן נחשב כפג, והלידה נחשבת כלידה מוקדמת.

חשוב להבחין בין לידה מוקדמת עצמונית או ספונטנית לעומת לידה מוקדמת יזומה. ברוב המקרים לידת פג מתרחשת באופן עצמוני - היולדת מפתחת צירים או ירידת מים ומתפתחת לידה. הצוות הרפואי בדרך כלל ינסה לעצור לידה מסוג זה, אך לא תמיד בהצלחה. מנגד, קיימים מצבים בהם יוחלט ליילד את התינוק מוקדם יותר ובאופן יזום, בגלל דאגה לבריאות האם (לדוגמה רעלת היריון), או לבריאות התינוק (לדוגמה עיכוב משמעותי בגדילה). במצבים אלו, למרות הבעיות הכרוכות בלידה מוקדמת ובפגות, אין מנוס מליילד מוקדם, למען בריאות האם והילוד.

מהם הגורמים השכיחים ביותר ללידה מוקדמת ספונטנית או יזומה?

גורמי הסיכון הכוללים זיהומים בנרתיק, דלקות בדרכי השתן ומחלות דרכי הנשימה, אחראים רק למחצית ממקרי הלידות המוקדמות. מחלות חניכיים ומחלות נגיפיות שלא התגלו, קשורות גם כן לעלייה בשיעור לידות מסוג זה.

גורמים נוספים הקשורים ללידה מוקדמת:

  • לידות מרובות עוברים . תאומים, שלישיות ויותר, לרוב אינם מגיעים לתקופת הריון מלאה. אצל תאומים קיים סיכוי של 60% ללידה טרם שבוע 37.0, סיכון שעולה ככל שמספר העוברים ברחם גדל.

  • מומים מולדים . ברוב המקרים מומים מולדים לא יגרמו ללידה מוקדמת, אך לעיתים מצב העובר מחייב הוצאתו מוקדם מרצוי, כדי שניתן יהיה לטפל בבעיות מהן הוא סובל מחוץ לרחם ולהצילו.

  • בעיות רפואיות אצל האם . ישנם מצבים המעלים את הסיכון ללידה מוקדמת, כדוגמת מבנה רחמי שאינו תקין או אי ספיקה של צוואר הרחם, בעיות קרישה או מחלות כרוניות, כגון מחלת כליות קשה. מצבים אימהיים אחרים אשר ייתכן כי יחייבו יילוד מוקדם הם רעלת הריון - מחלת הריון המאופיינת בלחץ דם גבוה, סכרת הריון או היפרדות שליה. הלידה עשויה להתבצע באמצעות ניתוח קיסרי או באמצעות זירוז לטובת בריאותה של האם, של התינוק או של שניהם, זאת בהתאם למצבה הרפואי ורצונה של האם, עברה המיילדותי ומצבו הרפואי של העובר.

  • היסטוריה של לידות מוקדמות. נשים רבות שואלות: "אם ילדתי בלידה מוקדמת מה הסיכוי שזה יחזור על עצמו?" התשובה היא, כי לידה מוקדמת אחת או יותר שחוותה האישה בעבר, יכולות להוביל ללידות מוקדמות נוספות. רוב הנשים נוטות ללדת באותו שבוע הריון. הסיכון ללידה מוקדמת ראשונה הוא כ - 7%, הסיכון ללידה מוקדמת נוספת הוא 25% ובמידה והיו 2 לידות מוקדמות, הסיכוי ללידה מוקדמת שלישית הוא כ -50%.

  • נשים אשר נכנסו להריון שישה שבועות או פחות לאחר הלידה הקודמת.

  • נשים שהיו בתת משקל בזמן ההתעברות, מתחת ל-50 ק"ג.

  • אמהות מתחת לגיל 18 או מעל גיל 40.

  • נשים העובדות בעבודה פיזית קשה או הנתונות ללחץ פיזי או נפשי רב.

  • נשים המעשנות בהריון.

מהם הסימנים ללידה מוקדמת?

כיצד מאבחנים לידה מוקדמת? הסימנים המוכרים הם צירים כואבים וסדירים, דימום או ירידת מים ותחושת לחץ בנרתיק. לעיתים סימנים אלו יופיעו שבועות רבים טרם הלידה, למרות שבפועל לא תתרחש לידה מוקדמת. ישנם מצבים בהם אותם סימנים יופיעו שעות ספורות טרם הלידה. מאחר ומדובר בתסמינים שלא תמיד מדויקים, חשוב להיות במעקב הריון, הכולל מעקב של אורך צוואר הרחם באולטרסאונד - מדד מדויק ומצוין לניבוי הסיכון ללידה מוקדמת.

סימנים נוספים:

  • יציאות רכות שיכולות להיות ביטוי לצירים, ולכן כדאי להיבדק.

  • צירים מוקדמים. חשוב לשים לב להבדל בין צירים מדומים לצירים אמיתיים ולהשפעה של כל אחד מהם על הסיכוי הלידה המוקדמת. לעיתים יודעים רק בדיעבד שאלו היו צירים אמיתיים.

מה ההבדל בין צירים מדומים לצירים מוקדמים?

ככל שמתקרב תאריך הלידה המשוער, הרחם מתכווץ מדי פעם בזמן הגדילה, נמתח ומתאמן לקראת רגע הלידה. צירי תרגול אלה נקראים צירי ברקסטון-היקס, תופעה נורמלית לחלוטין. עם זאת, כ-10% מהנשים בהריון חוות צירים מוקדמים, שבניגוד לצירי ברקסטון-היקס מציינים את תחילת הלידה, ואת המוכנות של העובר לצאת לאוויר העולם.

איך אפשר לדעת אם מדובר בצירי ברקסטון-היקס או בצירים מוקדמים? ההבדלים הם בדרך כלל בתדירות, בעוצמה ובמשך הזמן. בכל מקרה, במידה ומורגשים צירים, חשוב להיבדק אצל רופא/ה. אלה הסימנים אליהם צריך לשים לב:

צירי ברקסטון-היקס

ברוב המקרים תתחילי להרגיש בצירי ברקסטון-היקס בטרימסטר השלישי, העשויים להרגיש כמו התהדקות כללית של הרחם, כאילו הוא מתעגל לצורת כדור או כאילו העובר עושה סלטה ברחם. הצירים הללו בדרך כלל אינם כואבים, קצרים ואינם סדירים. אף על פי שכל הנשים חוות צירי ברקסטון-היקס, לא כולן מרגישות אותם, בעיקר כשמדובר בילד הראשון.

צירים מוקדמים / אמיתיים

צירי לידה מוקדמים יכולים להתרחש בכל עת בין שבוע 20 לשבוע 37 להריון. צירים אמיתיים בדרך כלל סדירים, אינם מפסיקים, נמשכים כדקה עד דקה וחצי כל אחד, מאוד כואבים ומופיעים בתדירות הולכת וגדלה. חשוב מאוד להבין ולדעת איך מרגישים צירים מוקדמים.

בסופו של יום, המדד המשמעותי לגבי משמעות הצירים הוא אורך צוואר הרחם באולטרסאונד, עדות לאופן בו משפיעים הצירים על הצוואר. לקראת הלידה הצוואר מתקצר באופן הדרגתי ובלידה עצמה, הוא נמחק ונפתח. כאשר מורגשים צירים לפני מועד הלידה המתוכנן, חשוב לעקוב אחר אורך צוואר הרחם. במידה וישנה עדות למחיקת צוואר הרחם או התקצרות צוואר הרחם, בשבוע מוקדם של ההריון, כנראה שמדובר בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. לעומת זאת, במצב של צירים מוקדמים ללא פתיחה או צירים מוקדמים ללא התקצרות - מצבים בהם הצוואר ארוך וסגור, הרי שהסיכון ללידה מוקדמת קרובה קטן ביותר.

סימנים לצירים מוקדמים הדורשים התייחסות

  • התכווצויות דמויות מחזור מעל לעצם החיק.

  • לחץ או תחושת כאב באגן, בירכיים או במפשעה.

  • כאב עמום בגב התחתון או לחץ בגב.

  • התכווצויות במעיים או שלשולים בהריון.

  • הפרשה מוגברת מהנרתיק.

  • הפרשות מהנרתיק של נוזל מימי בגון ורדרד, חום או דמי.

אם את חווה אחד מהתסמינים האלה או יותר מארבעה צירים בשעה, התקשרי מיד לרופא/ה. תתבקשי להגיע לבדיקה או לתזמון הצירים המוקדמים. את התהדקות הרחם והרפייתו (הצירים) תוכלי להרגיש על ידי הנחת קצות האצבעות בעדינות על הבטן.

עם זאת, לעיתים כל הסימנים הללו מעידים על בעיות ברצפת האגן ולא על הסיכון ללידה מוקדמת. במידה ואורך צוואר הרחם תקין והתופעות המתוארות נמשכות, מומלץ גם להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית של רצפת האגן. ייתכן ששמעת גם על המושג: צירי לחץ. במקרה הזה, מדובר על מצב בו מתקיימת לידה פעילה, בשלב בו צוואר הרחם פתוח והילוד קרוב לצאת לעולם. בזמן כל ציר היולדת מתבקשת ללחוץ חזק, במטרה לעזור לתינוק לצאת מחוץ לרחם.

האם ניתן למנוע צירים מוקדמים?

קיימים אמצעי זהירות שאפשר לנקוט, כדי לנסות למנוע צירי לידה מוקדמים מלכתחילה, הכוללים:

  • שתיית כוס מיץ או מים אחת לכמה שעות כדי למנוע התייבשות. כאשר הגוף חווה התייבשות, מופרש מיותרת המוח הורמון שעוצר את ההשתנה כדי לא לאבד נוזלים בשתן. הורמון זה שנקרה הורמון נוגד השתנה ADH דומה במבנה הכימי שלו לאוקסיטוצין - הורמון שגורם לצירים. מסיבה זו, מתן נוזלים או שתייה במידה ואת סובלת מהתייבשות, יכולים לעצור את הצירים, שבדרך כלל לא יגרמו ללידה פעילה.

  • אכילת מזונות בריאים, והוספת 11-16 קילוגרמים למשקל במהלך ההריון, במידה והתחלת ההריון במשקל גוף תקין.

  • ניגוב הצרכים מקדימה לאחור לאחר מתן שתן או יציאה, במטרה למנוע דלקת בדרכי השתן.

  • ישיבה ברגליים מורמות מדי שעה.

  • הימנעות מהרמת חפצים כבדים.

  • הפסקת פעילות גופנית ומנוחה, במידה ומורגשים צירים שאינם מפסיקים תוך זמן קצר.

  • הפחתת רמת הלחץ והחרדה, ככל שניתן.

הפסקת צירים מוקדמים

איך להרגיע צירים מוקדמים? אם זה מתחיל, הרופא/ה יציעו מנוחה במיטה (שאינה מונעת לידה מוקדמת), שתיית מים מרובה ודרכים נוספות שיכולות להפסיק את הצירים. במידה וצוואר הרחם מתקצר, ככל הנראה תתבקשי להתאשפז בבית החולים, במטרה לבדוק ולעקוב מקרוב אחר מצבך.

בכל מקרה, חשוב כי תטפלי בעצמך היטב במהלך ההריון, והקפידי ליצור קשר עם הרופא/ה במקרה של התפתחות חריגה או חשש.

האם ניתן למנוע לידה מוקדמת?

לא תמיד ניתן למנוע ויחד עם זאת, מעקב הריון מסודר, טיפול נכון לפני הלידה ומענה רפואי טוב בין ההריונות, יכולים להקטין הסיכון ללידה מוקדמת.

נשים שההריון שלהן מוגדר כהריון בסיכון או הסובלות מבעיה רפואית כרונית או אקוטית, חייבות ללכת להיבדק אצל הרופא/ה שלהן כמה שיותר מוקדם ולעיתים קרובות. תזונה טובה בהריון, עליה תקינה במשקל והימנעות מוחלטת מעישון או משימוש בסמים, יכולים להפחית גם כן את הסיכון ללידה מוקדמת. גם זיהוי טוב יותר של זיהומים קלים יכול לעזור באבחון, ולכן חשוב לעבור בדיקות באמצעות תרביות. טיפול לפני הלידה או במהלכה יכול למנוע את העברת הזיהום לתינוק.

מה הסיבוכים האפשריים של לידה מוקדמת?

משרד הבריאות מסביר כי לידה מוקדמת עלולה להוות סיכון לבריאות התינוק שנחשב לפג. גם פגים שעוברים את התקופה בשלום, עלולים להתמודד במהלך חייהם עם אתגרים שונים כגון:

  • בעיות בנשימה.

  • בעיות במערכת העיכול.

  • בעיות התפתחות וגדילה, כולל ליקויי למידה, פיגור ושיתוק.

  • בעיות בראייה ו/או בשמיעה.

גם כאשר ילוד נולד טרם זמנו הוא נפרד מהסביבה המימית ברחם, בה הוא מקבל את כל מה שהוא צריך באמצעות חבל הטבור. כשהוא יוצא לאוויר העולם, אמורים לתפקד המוח, הריאות, מערכת העיכול והמערכת החיסונית (שאינם תמיד בשלים למעבר). מצב של לידה מוקדמת ושל פגות, עלול להוביל לפגיעה בכל אחת ממערכות אלו.

ככל שהלידה המוקדמת מגיעה מוקדם יותר, כך עולה הסיכון לתחלואה בעקבות הפגות וסיכוי העובר לשרוד, יורד. ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר, והכוונה למשקל הנמוך מ1.500 ק"ג ולפני שבוע 28, כך גדל שיעור הסיבוכים. יחד עם זאת, הפגיות בארץ הן מהטובות בעולם וגם הילודים הקטנים ביותר, יכולים לשרוד ולהיות בריאים, בזכות טיפול רפואי מסור ואיכותי.

כיצד מטפלים בלידה מוקדמת?

היכולת למנוע לידה מוקדמת מוגבלת ביותר. אמצעים שנוסו בעבר כדוגמת תפירת צוואר הרחם או מתן תרופות שונות הוכחו כיעילים באופן חלקי ורק במקרים מסויימים. מסיבה זו, יש חשיבות רבה ביותר לשני טיפולים שיכולים לשפר את מצבו של הילוד לאחר לידה מוקדמת, במידה וניתנים עוד בתקופת ההריון. מדובר במתן סטרואידים להבשלת ריאות ומגנזיום להבשלת המוח. טיפולים אלו, שהוכחו כיעילים לשיפור שרידות הפגים והפחתת התחלואה באופן משמעותי, ניתנים במצב בו יש חשש ללידה מוקדמת.

מיתוסים הקשורים ללידה מוקדמת

מרבית ההורים לפגים תוהים איזו טעות הם עשו שגרמה ללידה המוקדמת, ומרגישים אשמה מסוימת. במרבית המקרים לא היה ניתן לעשות דבר כדי למנוע מצב זה, ולכן חשוב שתכירו את המיתוסים הקיימים בנושא, שלא באמת הוכחו כמובילים ללידה מוקדמת:

  • קיום יחסי מין בהריון בשליש השלישי.

  • דאגה.

  • מחשבות לא טובות.

  • ויכוחים בין בני הזוג.

  • שהות בטיסות.

  • מזון מקולקל.

  • שחייה.

  • פעילות גופנית.

האפשרות להתפתחות של לידה מוקדמת יכולה להדאיג, במיוחד אם האם עלולה לסבול מאחד מגורמי הסיכון הרשומים מעלה. יחד עם זאת, מודעות לנושא, הכרות עם נושא הצירים המוקדמים ופנייה לרופא/ה כאשר עולה חשש כלשהו, יכולים לסלול את דרך המלך ללידה נעימה ונוחה. ד"ר ישראל הנדלר הוא סגן מנהל המערך המיילדותי שיבא, מומחה למיילדות הריון בסיכון ואולטראסאונד מיילדותי.

האמור לעיל אינו מחליף ייעוץ רפואי של רופא/ת הנשים או המשפחה שלכם. יש לבדוק ולוודא את ההמלצות לעיל והרלוונטיות שלהן לנשים ההרות ולתינוק החדש.