מתי תינוקות יושבים? ומה עושים כשזה לא קורה?

זוכרים את הרגע בו התינוק התהפך? הנחתם אותו במיטה על הגב וכשחזרתם לאחר כמה רגעים, הוא שכב על בטנו. מדובר על אחד הרגעים המרגשים, שנמנה עם אבני דרך התפתחותיות רבות, המעלות חיוך על פנינו. אין ספק כי צעד קטן לילד, הוא צעד גדול ומשמעותי עבורכם, כך גם לגבי תינוק שמתיישב לבד. ישיבה היא גם אבן דרך התפתחותית מוקדמת בדרך לעמידה, הליכה ומיומנויות מוטוריות אחרות, המסייעות לתינוק לנוע ולחקור את העולם ביתר קלות. המשיכו לקרוא כדי לגלות, מתי תינוקות יושבים? איך זה קורה? ומה עושים כדי לעודד את ילדכם להתיישב?

באיזה גיל תינוק יושב או מתיישב?

נחלק את התשובה לשניים, ונתחיל עם תינוק שיושב עם תמיכה, האופיינית לגיל 6 חודשים, וזה אומר הנחת התינוק בתנוחת ישיבה, בזמן שהוא מצליח לשמור על גופו זקוף. תינוק שמתיישב בכוחות עצמו לישיבה עצמאית וללא תמיכה, אמור לעשות זאת בגיל 7 חודשים וללא תמיכה.

יחד עם זאת, גם אם התינוק לא יושב או מתיישב עד 7 חודשים בערך, זה לא בהכרח אומר שיש לו בעיה התפתחותית או בריאותית. מומלץ להתייעץ עם רופא/ת הילדים כדי לבדוק מתי תינוק מתיישב באופן עצמאי או יושב עם תמיכה, ומה עושים אם זה לא קורה. חשוב לזכור כי כל תינוק שונה מחברו, ולכן במקרים מסוימים תינוקות מתיישבים גם אחרי טווח גילים זה ואחרים אפילו לפני.

מהם התנאים לישיבה?

לפני שהתינוק מתיישב בכוחות עצמו, הוא זקוק לשליטה טובה בראשו, בצווארו, בכתפיים ובאזור הגב העליון. השלב הבא הוא החזקת הראש לפרק זמן קצר, תוך דחיפת הגוף כלפי מעלה מהבטן. תנאים נוספים לישיבה הם: הפעלת הזרועות, שרירי הבטן, הגב והרגליים, שיכולים לסייע לתינוק להתיישב גם ללא תמיכה. מחקרים אף מראים כי ישנם גורמים ביולוגיים, כדוגמת התפתחות המוח והגוף, כמו גם גורמים תרבותיים וסביבתיים, שממלאים תפקיד חשוב ביכולת של התינוק להתיישב בכוחות עצמו.

מהם הסימנים לכך שהתינוק מוכן להתיישב?

כאמור, התינוק שלכם עשוי להיות מוכן להתיישב, אם יש לו שליטה טובה בראש, כך גם לגבי תנועות גוף אחרות.

ישנם סימנים נוספים שיכולים להעיד על מוכנות של התינוק להתיישב:

• תינוקות שמצליחים לדחוף את עצמם מעלה, בזמן שכיבה על הבטן, לפעמים גם בעזרת הידיים.

• תינוקות שלמדו להתהפך לשני הכיוונים, מהבטן לגב ולהפך. תינוקות שמצליחים לשבת זקוף בזמן האכלה או בעגלה, כשהם מקבלים תמיכה מלאה וקשורים ברצועות.

• כאשר התינוק זוחל על שש.

האם מומלץ או לא, להושיב את התינוק?

תלוי את מי שואלים. בישראל הדעה הרווחת היא כי עד גילי 7-8 חודשים, לא מומלץ להושיב תינוק שלא מצליח לעשות זאת בכוחות עצמו. על פי האיגוד להתפתחות הילד בישראל, בשלב זה, סביבות גיל 7-8 חודשים, מומלץ לאפשר לתינוק להתנסות בישיבה לפרקי זמן קצרים: במהלך האוכל (עם תמיכה מלאה של הכיסא ו/או שלכם, ובצורה בטוחה ונכונה), כך גם במושב העגלה, בזווית של 90 מעלות. פעולה זו יכולה לסייע לו לפתח מיומנויות שונות שחשובות להתפתחותו כדוגמת משחק, שימוש בידיים, התמודדות עם איזון ושיווי משקל ועוד. יחד עם זאת, חשוב להיות ערניים ולזכור כי הושבת הילד לפני הגיל המתאים, עלולה לגרום לו לאובדן שיווי המשקל ואף לנפילה, כמו גם לפגוע ביציבה נכונה בהמשך.

איך אפשר לעודד את התינוק להתיישב?

ככל שהתינוק יפתח שרירים חזקים יותר, הוא עשוי להתיישב מוקדם ואף לציין אבני דרך נוספות, כדוגמת הליכה.

ישנן כמה דרכים שיכולות לבסס תשתית נכונה ולעודד תינוק להתיישב:

• הקצו מדי יום זמן שכיבה על הבטן, בזמן שהתינוק שלכם ער, במטרה לאפשר לו לתרגל שליטה בראשו והתרוממות באמצעות זרועותיו. ישנו קשר הדוק בין ישיבה לזמן השכיבה על הבטן, ולכן מומלץ לעודד את התינוק לעשות פעולה זו, על ידי הנחת חפצים בהישג ידו, שימוש ברעשן ומתן משוב חיובי.

• שמשו עבורו מודל לחיקוי. כאשר אתם מדברים עם התינוק, משחקים איתו, קוראים לו סיפור ומבלים זמן איכות יחד, שבו מולו, דבר שיכול לעודד אותו לנסות ולעבור גם הוא למצב של ישיבה.

• כאשר התינוק מנסה להתיישב, ספקו לו תמיכה כדי לסייע לו להישאר במצב זה.

• הציעו לתינוק ספרים או צעצועים, בהם הוא יכול להתבונן במצב של ישיבה.

תינוק שמתיישב, יכול להבין את כל היתרונות במצב זה. לכן, גם ישיבה של כמה דקות, יכולה לעודד אותו להתיישב שוב ושוב.

מה הקשר בין זמן השכיבה על הבטן לישיבה?

זמן בטן מסמל אבן התפתחות חשובה, המשמשת בסיס איתן לישיבה. במידה ותינוקכם נמנע משהות ממושכת על בטנו, נסו לעודד אותו לבצע פעולה זו מספר דקות ביום. מצאו תנוחה הנוחה גם לכם, שתאפשר לכם להיות מולו, לדבר אליו, להציג לו צעצוע אהוב או לשיר לו. העיקר שיראה את פניכם מולו. אפשר גם להציב לו מראה שיכולה לעניין אותו ולעזור לו להישאר בתנוחה זו. עם הזמן התינוק יצליח להישאר זמן רב יותר בשכיבה על הבטן.

איך נוכל לעזור לתינוק לשבת בבטחה?

בשלב בו אתם מסייעים לילד לשבת עם תמיכה, רצוי לספק לו מענה נכון. תוכלו לשבת מאחוריו ולתת לו תמיכה עם גופכם, או להשתמש בכריות עדיין עם התמיכה שלכם - כל עוד זה אכן בטיחותי ואינכם משאירים אותו ללא השגחה, אפילו לרגע אחד.

ברגע שהתינוק מתיישב, הורידו את מזרן העריסה או המיטה דרגה אחת מתחת, למצב שהיה עד כה. בקרוב הוא ינסה למשוך את עצמו כלפי מעלה, ולכן חשוב למנוע נפילה. תינוק שמתיישב באופן עצמאי, זקוק לגייס כוחות, ולכן חשוב להמשיך ולתמוך בו עם רצועות המושב או הכיסא, גם כדי שיצליח לשבת פרקי זמן ארוכים יותר.

מהי הדרך הנכונה לעבור לישיבה?

ישנן שתי דרכים עיקריות בהן תינוק מתיישב. נקודת המוצא של תינוקות מתחילה בדרך כלל בשכיבה על הבטן. בשלב הבא, התינוק דוחף את עצמו באמצעות הידיים, עובר לעמידת 6, מעביר את משקלו לאחור ומכאן, קצרה ובטוחה הדרך לישיבה.

ישנם תינוקות שמצליחים לעבור ממצב של שכיבה על הגב לישיבה. זה קורה כאשר הם מתגלגלים על צידם, תוך כדי החזקת כפות הרגליים ודחיפת הגוף למעלה בעזרת המרפק.

מה עושים אם התינוק מתיישב מוקדם מדי?

אם זה קורה, לא נמנע זאת ממנו. ישנם תינוקות (אם כי מעטים) שיצליחו להתיישב מוקדם מהצפוי, וזה בסדר. ככל הנראה קצב ההתפתחות כמו גם הבשלות הפיזית, מאפשרים לתינוקות מסוימים להתיישב קצת לפני האחרים.

מתי לפנות לייעוץ?

במידה והתינוק לא מתיישב באופן עצמאי וללא תמיכה בסביבות גיל 7-9 חודשים, רצוי להתייעץ עם רופא/ת הילדים או עם המכון להתפתחות הילד של קופת החולים בה אתם מבוטחים. כאמור, קצב ההתפתחות משתנה מתינוק אחד לשני ויחד עם זאת, מצב בו הוא לא מצליח להתיישב ללא תמיכה או עזרה בגיל זה, עשוי להיות סימן לעיכוב התפתחותי.

גם כשאנחנו יודעים באיזה גיל התינוק יושב או אמור להתיישב, חשוב שנזכור כי מדובר בטווח רחב של גילים, וישנם תינוקות שעלולים גם לקחת את הזמן. בכל מקרה של חשש או חשד לעיכוב התפתחותי, פנו לרופא/ה הילדים שלכם או לסניף טיפת חלב, שאמורים לדעת בדיוק מתי תינוק יושב, והאם מדובר באיחור אופנתי או בבעיה הדורשת טיפול. מוזמנים לקבל מידע נוסף על התפתחות תינוקות ואבני הדרך השונות מגיל לידה ועד גיל שנתיים, כולל ישיבה, זחילה, הליכה ועוד.

האמור לעיל אינו מחליף ייעוץ רפואי מרופא/ת הילדים או המשפחה שלכם. התוכן והמידע במאמר זה, מבוססים על מקורות רפואיים וממשלתיים מהארץ ומהעולם, ואינם מחליפים ייעוץ רפואי או חוות דעת מקצועית של גורם רפואי מוסמך. יש להתייעץ תמיד עם אנשי מקצוע בתחום הרפואה לצורך אבחון וטיפול מלא.