מיעוט מי שפיר או ריבוי מי שפיר

מרגע ההתעברות, גופך מתארגן לתקופה בה יהיה עליך להעניק לעובר הצומח ומתפתח, מקום בטוח ונוח לשהות הממושכת. אחד מהאלמנטים שיוצרים את הבית החם והחשוב הזה הם מי השפיר, בהם עטוף העובר, שממוקם במהלך כל ההריון ברחם שלך. 

כמו בכל סביבה מוגנת, גם במקרה הזה עלולות להיות פרצות. במקרה שלנו - מדובר על ריבוי או מיעוט מי שפיר ברחם, מצב שעלול לסכן את ההריון ואת העובר, ואף להוביל לניתוח קיסרי או ללידה מוקדמת.

מהם מי שפיר?

כאמור, זהו הנוזל שמקיף את התינוק ברחם במהלך ההיריון. תפקידו להגן על העובר מפני פגיעות וזיהומים שעלולים להגיע מצוואר הרחם או מהנרתיק, לאפשר לו לנוע ברחבי הרחם ולעזור לו לשמור על טמפרטורה קבועה של הגוף.

מאיפה הם מגיעים?

מים אלו נוצרים מקרום השפיר (האמניון), ומופרשים לתוך שק ההריון. סביב שבועות 15-16, כאשר הכליות של העובר מתפקדות, מקורם בעיקר בשתן של העובר, אותו הוא בולע, נושם ומוציא, וכך מקיים מערכת איזון פנימית מחזורית. במי השפיר נמצאים חומרים שונים המופרשים מהקרומים ומהעובר. דוגמא לכך הם תאי עור של העובר, שנושרים במהלך ההריון ישירות לנוזל המקיף אותו. באמצעות תאים אלו, ניתן לאבחן את החומר הגנטי של העובר במהלך בדיקת מי שפיר. בעיות באחד מהמבנים במסלול זה עלולות להוביל לריבוי או מיעוט מי שפיר, דהיינו - נוזלים.

איך מעריכים את כמותם?

נפח המים עולה בהתמדה עד ל-33 שבועות של הריון, ומגיע  לכדי כ - 1500cc. גם אם בהמשך תיתכן  ירידה קלה בכמותם, ברוב ההריונות רמתם נשארת יציבה.  

ישנן כמה דרכים להעריך את כמות מי השפיר, במטרה לעקוב אחרי מצב של מיעוט או ריבוי מי שפיר:

1. בדיקה ידנית של הבטן - להערכה גסה של ריבוי או מיעוט נוזלים.

2. בדיקת אולטרסאונד - קיימות שתי דרכים להעריך את כמות הנוזלים בבדיקת אולטרסאונד. שתיהן אינן מדויקות, מאחר ואיננו יודעים למדוד את נפח המים, אלא רק לבדוק מדדים לכמות תקינה או לא. שתי השיטות הן:

  • (amniotic fluid index) AFI - בדיקת אולטרסאונד, בה מודדים את גובה כיסי המים ב-4 פינות הרחם. התוצאה המתקבלת על ידי סכימת כל ארבעת הכיסים הגדולים ביותר בכל חלק, מעידה על כמות מי השפיר ברחם. משמעות התוצאות: 5 ס"מ ומטה - מיעוט 6-23 ס"מ - כמות תקינה 24 ס"מ ומעלה - ריבוי

  • MVP (Maximal vertical pocket) - בדיקת אולטרסאונד, בה מודדים את הכיס הגדול ביותר של מי שפיר ברחם. משמעות התוצאות: 2 ס"מ ומטה - מיעוט 2-8 ס"מ - כמות תקינה 8-16 ס"מ - ריבוי קל עד בינוני 16 ס"מ ומעלה - ריבוי קיצוני

ריבוי מי שפיר (polyhydramnions)

ריבוי מי שפיר הוא מצב בו קיימת הצטברות עודפת של הנוזל דבר שקורה ב1-2% מכלל ההריונות.

בדרך כלל מדובר במצבים קלים, הנובעים מהצטברות הדרגתית של המים במחצית השנייה של ההיריון. במידה והמצב מורכב יותר, זה עלול לגרום לקוצר נשימה, לידה מוקדמת או לסימנים ותסמינים אחרים.

תסמינים של ריבוי מי שפיר

 מצב של ריבוי מי שפיר עלול להוביל לתסמינים הבאים - אחד או יותר:

  • קוצר נשימה או חוסר יכולת לנשום.

  • נפיחות בגפיים התחתונות ובדופן הבטן.

  • התכווצויות או אי נוחות ברחם.

  • פגם בעובר, כגון מנח עכוז

  • הרחם מוגדל יתר על המידה

  • מיעוט תנועות עובר או חוסר הרגשה של העובר

הגורמים לריבוי מי שפיר

ברוב המקרים ריבוי מי שפיר נובע ממצב בו עובר גדול משתין הרבה או ממצב של סוכרת בה העובר משתין יותר. ישנם מצבים בהם ייווצר ריבוי מים ללא סיבה רפואית. ככלל, מצבים אלו אינם מהווים בעיה.

שאר הסיבות לריבוי מים נדירות הרבה יותר וכוללות:

  • מום בלידה, המשפיע על מערכת העיכול או מערכת העצבים המרכזית  של העובר, ומפריע לתהליך בליעת המים

  • מומי לב עובריים

  • בעיות גנטיות לעובר

  • עובר גדול אשר משתין הרבה

  • זיהומים מסוימים, בעיקר ויראליים, שעלולים לגרום לריבוי או מיעוט מי שפיר במהלך ההיריון

הגורם למצב זה אינו ברור או ידוע.

הסיכון לסיבוכים

ככל שכמות מי השפיר עולה בשלבים מוקדמים של ההריון, כך עולה הסיכון לסיבוכים.

מצב של ריבוי מי שפיר יכול להוביל לאחד או יותר מהמצבים הבאים:

  • לידה מוקדמת

  • קרע מוקדם של הקרומים - כאשר קיימת ירידת מים מוקדם מהצפוי

  • הפרעה לתפקוד השליה

  • צניחת חבל הטבור

  • דימום כבד כתוצאה מחוסר טונוס שריר הרחם לאחר הלידה

  • במקרים נדירים גם מוות של העובר

פתרון או טיפול במקרה של ריבוי מי שפיר

ישנם מקרים בהם הנוזל העודף יתנקז במהלך הזמן. במקרים אחרים, יהיה צורך להתערבות יזומה. בכל מקרה, במידה ותסבלי ממצב של ריבוי מי שפיר, ייתכן שתהיי במעקב רפואי צמוד יותר, הכולל ברור מקיף, סקירת מערכות מכוונת אקו לב עובר, ובדיקות דם. במקרים קיצוניים, ייתכן שהרופא/ה ימליצו לך גם על הליך לניקוז עודפי נוזלים. כיום מקובל כי ריבוי מים החל משבוע 38 מהווה התוויה לזירוז הלידה, בכדי להימנע מסיבוכים.

מיעוט מי שפיר (oligohydramnions)

יש הבדל בין הסיבות למיעוט מי שפיר, כתלות בשלב ההריון. בשלבים מוקדמים של ההריון מיעוט מי שפיר יכול להעיד על מום כלייתי אצל עובר, בעוד שבשלבים מאוחרים יותר, זה יכול להעיד על בעיה בתפקוד השליה.

מיעוט מי שפיר - תסמינים

מצב של מיעוט מי שפיר בדרך כלל לא גורם לתסמינים אימהיים, מלבד תחושה של ירידה בתנועת העובר. עם זאת, יש לוודא כי לא קדמה לכך תחושת רטיבות, שיכולה להעיד על ירידת מים.

הגורמים למיעוט מי שפיר

כל דבר שמפחית את ייצור השתן של העובר, חוסם את התפוקה מהעובר או גורם לקרע בקרומים (מאפשר דליפת מי שפיר), יכול להוביל למצב זה.

הגורמים העיקריים הם:

  • אי ספיקת שליה - וכתוצאה מכך ניתוב זרימת הדם למוח העובר ולא לבטן ולכליות, דבר שיכול לגרום לתפוקת שתן לקויה

  • תסמונת פוטר, שהנה מחלת כליות של העובר בשלבים מוקדמים של ההריון

  • זיהומים נגיפיים

  • אי ספיקת שליה, שיכולה להיווצר כתוצאה מרעלת הריון, יתר לחץ דם כרוני או היפרדות שליה

  • תרופות מסוימות, שמכילות בעיקר את החומר הפעיל אינדומטצין

  • מומים בעובר, במיוחד אלו שמורידים את ייצור השתן

  • מומים כרומוזומליים בעובר

  • קרע מוקדם של הקרומים - ירידת מים (דליפת מי שפיר)

בחלק גדול מהמקרים של מיעוט מי שפיר קל, לא נמצא הגורם לכך, ואז מדובר בממצא שאינו משמעותי. מצב זה בדרך כלל גם אינו מהווה בעיה. כמתואר מעלה, האבחון של מיעוט בנוזלים, נעשה על ידי מדידת כמות המים במסגרת בדיקת אולטרסאונד.

סיבוכים וסיכונים במצב של מיעוט

מיעוט מי שפיר, עלול להזיק לעובר ולגרום למצבים הבאים:

  • עיוותים בגפיים של העובר - במידה וקורה לפני שבוע 20

  • הגבלת צמיחה תוך רחמית

  • התפתחות חלקית של ריאות העובר - במידה ומתחיל משבוע מוקדם של ההריון

  • האטות בדופק העוברי בזמן צירים, מה שעלול להוביל לצורך בלידה קיסרית

  • לידה מוקדמת

  • הפסקת הריון - במידה ומתגלים בעקבות מצב זה מומים בעובר

  • מוות עוברי

פתרון או טיפול במקרה של מיעוט מי שפיר

ברוב המקרים ייעשה בירור לגבי הגורם למצב של מיעוט מי שפיר ומעקב הריון צמוד יותר, כולל בדיקות אולטרסאונד וסקירת מערכות מכוונת מדידת זרימות בכלי הדם העובריים, כמדד עקיף לתפקוד השליה.

שאלות נפוצות


  • כאמור, בתחילת ההריון, המים נוצרים מקרום השפיר (האמניון) ומופרשים לתוך שק ההריון. סביב שבועות 15-16, המקור הוא בעיקר השתן של העובר, אותו הוא בולע, נושם, משתין, וכך מקיים מערכת איזון פנימית מחזורית.


  • ישנן מגוון בדיקות שיכולות לאבחן מצב זה כדוגמת בדיקה ידנית של הבטן, או בדיקות אולטרסאונד כדוגמת - בדיקת AFI (השם המלא: Amniotic fluid index)
    או בדיקת MVP (השם המלא: Maximal vertical pocket), שבמהלכן נמדדים הכיסים ברחם.

  • מדובר על בדיקה במהלכה מוציאים כמות קטנה מי שפיר מהרחם, כדי לאבחן חשד לבעיות בעובר. זוהי בדיקה אופציונלית, ואין בחירה נכונה או לא-נכונה. כל המידע בנושא במאמר: 'הכל על בדיקת מי שפיר'.

מצב של מיעוט או ריבוי מי שפיר במהלך ההריון, יכול להשפיע עליך, על העובר ועל מהלכו, בין אם זה קורה בתחילת הדרך, או במקרה של ריבוי מי שפיר לקראת סוף ההריון. כדי לזהות מצבים אלו ואחרים, שהנם לרוב לא מסוכנים או בעייתיים, בכל שלב בהריון, חשוב להיות במעקב רפואי לאורך כל הדרך וגם לדעת מה עובר עליך ועל העובר בכל שבוע להריון. אם את לא בטוחה מתי מועד הלידה והאם אכן עברת את כל הבדיקות, את מוזמנת להיכנס למחשבון ההריון של פמפרס, שיכול לעזור לך לחשב בקלות את תאריך הלידה המשוער.

ד"ר ישראל הנדלר הוא סגן מנהל המערך המיילדותי שיבא, מומחה למיילדות הריון בסיכון ואולטראסאונד מיילדותי.

האמור לעיל אינו מחליף ייעוץ רפואי מרופא/ת הנשים או המשפחה שלכם. יש לבדוק ולוודא את מידת ההמלצות לעיל.