Eliminate_Tantrums_S

התקפי זעם אצל ילדים – למה זה קורה ואיך ניתן למנוע?

כפי שיודע כל הורה, התקפי זעם אצל ילדים נוטים להופיע לפתע משום מקום. בשבועות ובחודשים הראשונים יש לנו תינוק מתוק ומקסים, ונראה לנו שלא יכול להיות שהוא אי פעם יתנהג בצורה שילדים גדולים ממנו מתנהגים. אך כנראה לא נוכל למנוע זאת. יום אחד ברז התקפי זעם יתפרץ, ואנו עלולים להרגיש המומים, ושפשוט איננו יודעים איך לסגור אותו. יש התפרצויות שיגרמו לנו להסב את פנינו בניסיון להסתיר התקף צחוק, אך ברוב המקרים זה בהחלט לא החלק האהוב עלינו בהורות. בכתבה זו ננסה להראות איך אפשר לצמצם עד למינימום את התדירות והעוצמה של התקפי זעם, כמו מקרים של התפרצויות זעם אצל ילדים בסופר למשל. לפניכם עצות ורעיונות שונים – את כולם שווה לכם לנסות.

טיפול בהתקפי זעם אצל ילדים – גזרו ושמרו!

1. השתדלו להימנע מלהשיב 'לא' לכל בקשה

איננו מציעים שתיתנו לילדכם כל מה שהוא רוצה כדי למנוע מצב של התקפי זעם, אך אם התשובה שלכם למה שהוא מבקש עומדת להיות "לא", השתדלו ככל שניתן לנסח את התשובה שלכם בדרך חיובית. הנה כמה דוגמאות:
ילד: אפשר עוגייה?
אתם: אנחנו אוכלים עכשיו תפוחים או ענבים. מה אתה מעדיף?

אתם עדיין אומרים לא, אך אינכם אומרים את המילה "לא" עצמה. עבור פעוט או ילד לפני גיל הגן, המילה "לא" קשה יותר מאשר לא לקבל את מה שהוא רוצה. הסיבה לכך היא שהוא שומע "לא" כל היום. התפקיד שלו הוא לחקור את העולם ולבדוק גבולות. התפקיד שלנו הוא להראות לו שאכן יש גבולות. אי אפשר לעקוף את העובדה שאנו נאלצים להגיד "לא" פעמים רבות לאורך היום. הנה דוגמה נוספת:
ילד: (רוצה לאכול משהו בידיים או כרגע אוכל בידיים)
אתם: בוא תראה לי איך אתה מחזיק את המזלג שלך יפה.

או הדוגמה הזאת:
ילדה: (מסיעה מכונית צעצוע על משטח שאינכם רוצים שיישרט)
אתם: בואי נראה כמה מהר המכונית שלך נוסעת על רצפת המטבח! בואי ננסה יחד!

בעיקרון, אם אפשר לנסח את ה"לא" בצורה חיובית תוך שמירה על סמכותיות אוהבת, נסו זאת תחילה. תידהמו לגלות כמה פעמים תצליחו להימנע מסצנות ובכי, הודות לשינוי הפשוט הזה במילים שבהן אתם משתמשים. אל תבלבלו: זה לא אומר שאסור להגיד לילד "לא", להפך. עדיין תצטרכו להציב גבולות, והילדים עדיין יצטרכו ללמוד שהם לא תמיד מקבלים כל מה שהם רוצים. אך הטריק הזה יעזור לכם להימנע ממצבים של התקפי זעם אצל ילדים, שכבר התחילו "להתבשל".

2. הסיחו את תשומת לבו מהתקף הזעם

שיטה זו למניעת התפרצויות זעם אצל ילדים תעבוד פחות עם ילד בגיל 5 או 6, אבל תעבוד מצוין במקרים של התקפי זעם אצל ילדים בני 4 ופחות. היא יכולה למנוע התקפי זעם אצל ילדים, ולעיתים גם להפסיק התקף זעם אחרי שכבר התפרץ. נניח שהקטנטן שלכם החליט לעשות סצנה מסיבה זו או אחרת. כשהוא לא מסתכל (והחלק הזה חשוב), הניחו משהו מעניין שיסיח את דעתו על הרצפה או במקום שהוא ימצא בקלות. זה צריך להיות דבר שונה, או במקום חריג מספיק כדי לתפוס את תשומת לבו. לדוגמה, קערה של כדורי צמר גפן, או 3 קלמנטינות, או סיר עם כף עץ. כל דבר שיפתיע אותו ויעורר את סקרנותו. הדבר החשוב הוא שהילד לא יראה אתכם כשאתם מניחים את החפץ, ושלא תתבוננו בו כשהוא מגלה אותו. זה נכון במיוחד עם ילדים גדולים יותר, שיגלו חשדנות רבה יותר. פשוט הניחו את החפץ בשקט ובמהירות, והמשיכו בהדחת הכלים, בשיחה עם מישהו בבני הבית, או בכל דבר שהייתם עסוקים בו קודם כדי לא להתייחס לילד שהתחיל להתרגז. זהו עוד טריק שעשוי להפתיע אתכם באמת באפקטיביות שלו, פעם אחר פעם.

3. תנו לילד אפשרויות בחירה במסגרת הגבולות שקבעתם מראש

אם אתם יודעים שעוד מעט תגיעו למצב שעלול לגרום לילדכם להגיב עם התפרצויות זעם, הציגו את הדברים כאילו ניתנת לו ברירה להחליט. כשאתם בגן השעשועים, לדוגמה, במקום להגיד, "צריך עכשיו ללכת הביתה" , אפשר לשאול, "אתה רוצה ללכת הביתה עוד 2 דקות או עוד 4 דקות?" עוד דוגמה היא לפני השינה. במקום להגיד, "הגיע הזמן למיטה", נסו להגיד - "מה אתה רוצה לעשות קודם הערב, לקרוא ספר או ללבוש פיג'מה?" והנה עוד דוגמה: נניח שעכשיו ארוחת צהריים, אירוע בעייתי לא פעם לפעוטות ולילדים לפני גיל הגן. במקום להניח את הצלחת לפני הילד בלי לומר דבר, אפשר לנסות להגיד לו, "איזה פרי תרצה היום אחרי הארוחה, תפוח או ענבים?" או אולי, "אתה רוצה לבחור צלחת וכוס היום, או שאני אבחר בשבילך?". כבר הבנתם את העיקרון. אתם לא נותנים לילד את האפשרות לא ללכת הביתה מגן השעשועים, או את האפשרות לא ללכת לישון. והילד גם לא מקבל את הכוח להכתיב מה הוא יאכל או לא יאכל, או לדרוש שתכינו משהו אחר. אתם פשוט מאפשרים לילד לחוות שליטה רבה יותר ועצמאות רבה יותר, בגבולות מתאימים שעליהם החלטתם מראש.

4. עשו ספירה לאחור לדברים שעומדים להסתיים

ילדים קטנים מתקשים להתמודד עם מעברים. אחת הדרכים להימנע מבעיות כשמשהו שהם נהנים ממנו עומד להסתיים, הוא לספור לאחור כדי שהם לא יופתעו כשזה קורה. הטריק הזה אפקטיבי רק עם ילדים מעל גיל שנתיים וחצי, מפני שילדים קטנים יותר עדיין לא שולטים מספיק בשפה. אצל ילדים גדולים יותר, יש סיבות להצטער כשהדברים הבאים נגמרים: פגישת משחק עם חבר, משחק בגן השעשועים, משחקים בכל מקום, בכל זמן, בכל הקשר, קריאת ספרים לפני השינה, צפייה בתכנית טלוויזיה, כל זמן מסך, בכל מסך, ואמבטיה (עבור חלק מהילדים). במקום להגיד לילד לפתע, "טוב, הולכים!", מה שכמעט תמיד מבטיח לכם תגובה בעייתית, תוכלו לומר, "טוב, חמוד, יש לך עוד 15 דקות לשחק". כשתגידו את זה, צרו קשר עין, ודאו שהוא שומע אתכם, ומאשר ששמע. לילדים מגיל שלוש ומעלה אני ממליצה גם להוסיף עוד תזכורת: "טוב, חמוד, יש לך עוד 15 דקות לשחק, והיום אנחנו הולכים הביתה במצב-רוח טוב או במצב-רוח מבאס?" ואז כשייוותרו עוד 5 דקות, התריעו שיש עוד 5 דקות. כשתלכו הביתה והוא יעשה זאת ברוח טובה, תעשו מזה סיפור גדול. "ואו! כל הכבוד שיצאת משם כל כך יפה!" הטריק הזה ישפיע באופן ממשי על תכיפות התקפי זעם אצל ילדים, אם תיישמו אותו בעקביות.

5. הזכירו לילד את הכללים מראש כדי לתת לו סיכויי הצלחה טובים יותר בהתמודדות עם התקפי זעם

כדי לתת לילדכם סיכוי טוב יותר להצליח להימנע ממצב של התפרצויות זעם, הזכירו לו מה אתם מצפים ממנו. אם, לדוגמה, ילדכם מתקשה לחלוק צעצועים עם חברים, צמצמו את הסיכוי שהוא יתפרץ אם ממש לפני שתיכנסו לסיטואציה של משחק עם חבר, תעברו איתו על הציפיות ממנו. עשו זאת כך:

  1. רדו לגובה העיניים של הילד, אל תדברו ממקום גבוה מעליו או מכיסא הנהג אל המושב האחורי - רדו אליו והתחברו אליו.
  2. הזכירו לו שאתם מצפים ממנו לחלוק צעצועים עם חבריו. עכשיו זאת ההזדמנות להזכיר לו מה לעשות, במקום ההתנהגות האימפולסיבית שהוא עלול ליפול אליה כשהוא כועס.
  3. אל תשתמשו בדיבור שלילי או מעניש. עליכם לומר את הדברים מתוך ביטחון מלא שהקטנטן שלכם יצליח במשימה. חייכו וסיימו את התזכורת הזריזה עם "כיף", ועידוד כזה: "אני יודעת שהיום אתה הולך לחלוק בצורה מעולה!"

זוהי רק דוגמה למצבים שעלולים לגרום למצב של התפרצויות זעם. הנקודה היא שאתם מדברים על הציפיות מראש, ומצמצמים משמעותית את הסיכוי שהילד יגיב בהתקף זעם.

6. השתמשו בצחוק כהסחת דעת

אם אתם שמים לב וקולטים אפילו ברמז שילדכם מתקרב לרגע שב הוא עייף/רעב/מתרגז ועומד לאבד שליטה, פעלו מהר ועשו משהו שיגרום לו לצחוק. לא תוכלו לעשות זאת לאחר שההתפרצות תתחיל, מפני שהמשמעות היא שאתם מעניקים חיבה ותשומת לב חיובית תוך כדי התקף זעם - ותגובה כזאת מצדכם רק תחזק התנהגות בלתי רצויה. אבל אם אתם רואים שזה מתקרב, ואתם גורמים לילד לצחקק לפני שזה קורה, במקרים רבים די יהיה בכך כדי להימנע ממצב של התקפי זעם אצל ילדים.

7. תגמלו התנהגות חיובית

העצה הזאת לא תעזור לכם ברגע עצמו, אך יש חשיבות קריטית להקפדה על תגמול התנהגות חיובית בכל הזדמנות אפשרית. זה לא אומר שאתם מציעים צעצועים או ממתקים או זמן מסך וזה לא אומר שאתם משחדים את הילד. זה אומר שאתם נותנים לו מה שהוא צריך ורוצה במהות: חיבה מכם. "כיף", חיוך גדול, חיבוק, אישור מילולי שמה שהוא עשה מצא חן בעיניכם. כשילדכם מקסים ומתנהג יפה, אתם תקטינו באופן פעיל את תדירות התקפי זעם שלו אם תדאגו שהוא ידע שאתם מרוצים מהבחירה, שהוא עושה באותו הרגע.

8. תוך כדי ההתקף, אל תעניקו לו תשומת לב

גם זה דבר שברגע עצמו לא ימנע התקפי זעם אצל ילדים ולא יקטע אותם במהלכם. אך אם תתמידו בגישה זו, היא תפחית את התדירות ואת משך הזמן של התקפי זעם של ילדכם. וזה מה שתעשו:
שום דבר. אל תעשו כלום. אתם פשוט מדלגים מעל הילד הצווח וממשיכים לעשות מה שעשיתם קודם. שלחו מייל לבן-דוד שלכם, קפלו כביסה, שאלו את בן או בת הזוג איך היה אצל רופא השיניים... פשוט אל תיתנו שום תשומת לב רגשית לילד הצורח. אפילו בטיפ מס' 2, כשאנו מציעים להשתמש בהסחות דעת כדי לקטוע התפרצות שכבר החלה, חשוב שלא תניחו לילד לראות את האסטרטגיה שלכם.

כל זה, כמובן, פרט למקרה שהילד עושה משהו שמסכן אותו פיזית. אך זוהי כבר רמה אחרת של התקף זעם. בכתבה הזו אנו מתייחסים רק למצב השכיח של צעקות רמות, הנפת רגליים, בכי רציני, כזה עם בועות נזלת מהאף, כאשר הילד משליך את עצמו בדרמטיות על הרצפה, עומד לרגליכם וקופץ בפראות, רוקע ברגליים - כאלה התקפי זעם. אתם יודעים, הרגילים. יש חשיבות עצומה לשמירה על התנהגות ניטראליות והימנעות מתגובה, כשילדכם מתפרץ בדרך הזאת. אל תכעסו עליו והשתדלו לא להציג לו תסכול כלשהו. כל שתוכלו לעשות הוא להיות נוכחים בסיטואציה, להניח לו להרגיש את הכעס, ולהמתין עד שיירגע. שמרו על קור רוח, הפגינו אדישות, ניטראליות, והתעלמו מההתפרצות. ככל שתדברו יותר ותנסו לדבר אליו בהיגיון, כך יחמיר ההתקף. אין שום סיבה לדבר עם ילד תוך כדי התקף זעם, כמעט ללא יוצא מן הכלל.

9. ודאו שהילד ישן היטב בלילה ובמהלך היום

הורים רבים שואלים איך להתמודד עם התפרצויות זעם, ואינם רואים את הקשר בין שינה להתנהגות של ילדיהם. לרוב, הם ממש נדהמים לגלות שינוי חיובי בהתנהגות לאחר שהם מרגילים את הפעוט להירדם לבד, ולישון היטב בשיטת Back To Basics Parenting. על פי מחקרים מהשנים האחרונות, 73% מההורים דיווחו על שינויים חיוביים בהתנהגות ילדיהם במהלך היום [לאחר שהשתתפו במחקר על אימון שינה].

יש סיכוי גבוה יותר שילדכם יתפרע אם הוא לא ישן היטב בלילה ובתנומות יום. אם נתקעתם, חפשו יועצ/ת שינה באזור מגוריכם, שיוכלו לעזור לכם להרגיל את התינוק לדפוסי שינה בריאים. כחלק בלתי נפרד בהתמודדות עם התקפי זעם אצל ילדים ושינה, חשוב שתלמדו גם על חלונות שינה – כמה חשוב שיישן הילד ועוד.

בנוסף אולי תאהבו את: