A302_2

התפתחות פעוטות: גיל שנתיים הנורא

זה היה חייב לקרות. יום אחד הילד שלכם מתוק וחמוד ולמחרת הוא הופך לסופה מרדנית המועדת להתפרצויות זעם שעושה שמות בחיי היומיום שלכם. תאמינו או לא, זה שלב נורמאלי – מאתגר ומתסכל, אבל נורמאלי.

למה גיל השנתיים הוא “כה נורא”

דמיינו שפתאום עברתם פרץ התפתחותי משמעותי שנתן לכם את היכולת לתקשר, לחשוב ולהתנועע כפי שמעולם לא יכולתם. דחסו את כל הרגשות החדשים האלה לתוך גוף קטנטן, הוסיפו קמצוץ תסכול והתכוננו להתפרצויות הזעם ולשינויי מצב הרוח.

איך לשמור על פרספקטיבה

הדבר הכי חשוב לזכור במהלך שלב זה הוא לא לקחת את זה אישית. הילד שלכם פשוט מתוסכל. עזרו לו להרגיש עצמאי יותר בעזרת הדברים הבאים:

  • עידוד חקירה
    תנו לילדכם לספק את סקרנותו על ידי שתאפשרו לו לחקור את סביבתו ככל האפשר, בצורה בטוחה. אם משהו שהוא עושה אינו בטיחותי, אמרו לו "לא". בסופו של דבר הוא יבין מה אפשרי ומה לא.
  • מתן שבחים
    טפחו את ההערכה העצמית של ילדכם על ידי שתשבחו אותו כשהצליח במשהו. אם הילד משחק יפה עם חברתו או משלים משימה (כמו להחליף בגדים וללבוש פיג'מה), אמרו לו כמה אתם שמחים וגאים בו.
  • היו עקביים
    אל תאפשרו להתפרצות זעם או למצב רוח רע לערער את ההחלטיות שלכם. כמו כל השלבים, גם השלב הזה יעבור וילדכם יצא ממנו די מהר.

בנוסף אולי תאהבו את: