A302

ייתכן שצפיתם שזה יקרה במוקדם או במאוחר: הפעוט המתוק והמקסים שלכם, לפתע פתאום הופך לסופת טורנדו ונוטה להתקפי זעם. הסערה שוככת באותה מהירות שהיא הגיעה. תאמינו או לא, שלב מאתגר ולעיתים מתסכל זה, הוא חלק נורמלי בהתפתחות גם בגיל שנתיים וחצי או יותר, ככל שהקטנטן שלכם הופך להיות עצמאי ואסרטיבי יותר. גלו מה עומד מאחורי 'גיל שנתיים הנורא', הידוע גם כ'גיל שנתיים האיום', כמה זמן נמשך כל שלב וכיצד אפשר להתמודד עם התקפי הזעם והתנהגות מתריסה.

מה עומד מאחורי 'גיל שנתיים הנורא'?

בגיל שנתיים בערך, ילדכם הופך להיות יותר ויותר עצמאי. בשלב זה, ייתכן שהוא יהדוף את כל מה שתגידו לו וינסה לפרוץ את כל הגבולות שהצבתם. המרד שנוצר, עלול להוביל להתקפי זעם, התנהגות מתריסה ושימוש תכוף במילה 'לא'. נראה שהתפרצויות הזעם והדרישות, מגיעות משום מקום. רגע אחד הפעוט שלכם נצמד אליכם בחוזקה או מתעסק בענייניו, ורגע אחרי הוא מפסיק לציית, רוקע ברגליו או צורח מלוא הריאות. הפעוט שלכם עדיין לא יודע להביע את רגשותיו בדרכים מקובלות, מה שעלול לגרום להתפרצויות זעם שיכולות להוביל להתקפי זעם. ברוכים הבאים ל'גיל שנתיים הנורא'.

עבור ילדכם בן השנתיים, 'גיל שנתיים הנורא' עשוי להרגיש כמו 'גיל שנתיים הנפלא'. הוא מבין שהוא יכול לנסות להגדיל את השליטה שלו במצבים מסוימים, להילחם על מה שהוא רוצה וגם לנסות 'לעשות שריר'. עם זאת, אפילו עבורו, זו יכולה להיות תקופה מאתגרת ומורכבת. ייתכן שהוא לא ירצה להתפשר, מה שעלול להוביל לוויכוחים ומריבות. בשלב זה הוא גם לא תמיד יודע להתמודד עם רגשות אכזבה, כשהוא לא משיג משהו שהוא רוצה.

אופן התנהגות חדש זה אצל ילדכם, נובע משלל שינויים בהתפתחותו האינטלקטואלית, החברתית והרגשית. המשמעות היא שמשבר גיל שנתיים, עשוי להיות סימן טוב לכך, שהתפתחות ילדכם בדרך הנכונה.

מתי מסתיים גיל שנתיים הנורא?

זה יכול להימשך זמן קצר או ללוות אתכם תקופה ארוכה יותר. ייתכן שתאלצו להיערך דווקא לזמן ממושך בו תחוו את מרד גיל שנתיים, המתחיל בדרך כלל סביב יום הולדתו השני של ילדכם, ונמשך עד גיל 3 ואפילו יותר. אז, ככל הנראה, תוכלו כבר לראות את הסוף.

יתכן שתצטרך לסבול את השלב הזה לזמן מה שכן השניים הנוראים מתחילים בדרך כלל סביב יום הולדתו השני של ילדך ונמתחים עד השנה השלישית שלו, או אפילו יותר, כאשר אתה עשוי לראות את זה מסתיים

למה זה קורה?

כדי לעזור לכם להבין טוב יותר מדוע הפעוט שלכם מתנהג כך, חשוב שתקבלו מידע לגבי השינויים ההתפתחותיים שעובר ילדכם בן השנתיים:

  • שינויים אינטלקטואליים. בתקופה זו, יכולת השפה של ילדכם משתפרת ויחד עם זאת, ייתכן שהוא מבין יותר ממה שהוא יכול לבטא במילים. מצב זה יכול להוביל להתפרצויות רגשיות כדוגמת בכי או צרחות, במקרה של אי שביעות רצון. מוזמנים לקרוא את המאמר החדש שלנו שעונה על השאלה: 'מתי תינוקות מתחילים לדבר?', ומציג מידע מעניין על התפתחות השפה של הילד ומתי הוא יודע לבטא את עצמו.

  • שינויים חברתיים. ייתכן שילדכם מגלה סימנים של אנוכיות או רכושנות, במיוחד כשהוא נמצא סביב ילדים אחרים. ישנם מצבים בהם הוא יסרב לחלוק את הצעצועים שלו, ואולי אפילו ירצה צעצוע השייך לחברו למשחק. חשוב להבין שמצב זה נחשב נורמטיבי, מכיוון שבשלב בו הוא נמצא, הילד נוטה לראות את העולם רק דרך העיניים שלו, ועדיין לא יכול להזדהות עם רגשותיהם או רצונותיהם של אחרים. ייתכן שהוא גם עדיין לא מבין שאחרים עלולים להיפגע, ולכן עלול לחטוף צעצוע או לפגוע בחברו למשחק, ללא הבנת השלכות התנהגותו.

  • שינויים רגשיים. ייתכן שתגלו שרגע אחד ילדכם שמח ורגע אחרי מתעצבן. שינויים אלו במצב רוחו נפוצים למדי במהלך 'גיל שנתיים הנורא'. הקטנטן שלכם עדיין מתפתח רגשית ולומד כיצד לשלוט ברגשותיו ובמעשיו. הוא עשוי 'ללכת ראש בראש', ואז מיד לבקש את אישורכם וחיבתכם, להגיב באגרסיביות או להיכנס להתקף זעם לגבי נושא שנראה לכם טריוויאלי, רק בגלל שהוא לא ממש יכול לשלוט ברגשותיו.

10 טיפים להתמודדות עם 'גיל שנתיים הנורא'

בראש ובראשונה, חשוב שלא תיקחו את 'גיל שנתיים הנורא' באופן אישי. זכרו גם כי התקפי הזעם לא הופכים את ילדכם לילד רע, הוא פשוט מתוסכל ומוצף מהשינויים שהוא עובר. להלן מספר הנחיות וטכניקות נוספות להתמודדות עם משבר גיל שנתיים

  1. היו עקביים. חשוב להגיב למעשיו של ילדכם על ידי קבלה ועידוד ההתנהגות הטובה, כמו גם מיגור ההתנהגות הלא נאותה, באופן שאינו פיזי או קשה מדי. ודאו שאתם עקביים בתגובותיכם. כך תאפשרו לילדכם ללמוד את השגרה ולדעת מה קורה כשהוא מתנהג בצורה מסוימת. עקביות יכולה גם לעזור לשפר את ההערכה העצמית שלו, תוך ריסון ההתנהגות ה'רעה'.

  2. היו ישירים. הימנעו מלומר דברים כמו: 'אם תמשיך לעשות את הפרצוף המטופש הזה, הפנים שלך יתקעו'. הילד שלכם לא ידע שאתם צוחקים. במקום זאת, נסו להסביר את הדברים בצורה הפשוטה ביותר האפשרית, במיוחד כשמדובר במשמעת והתנהגות.

  3. היו מוכנים להסיח את דעתו של ילדכם. אם אתם רואים שהוא מתעסק במשהו שמעצבן אותו, נסו להפנות את תשומת לבו, לפני שיתחיל התקף זעם. אם זה לא עובד, הניחו לו לנפשו. לעתים קרובות, ניסיון להסביר לו את המצב או להעניש אותו על התפרצויותיו הרגשיות, יכול לגרום להשפעה שלילית ולחזק את ההתנהגות הרעה.

  4. קבעו כמה כללים פשוטים. יצירת כללים פשוטים המתאימים לגיל הילד, יכולים לעזור לו לשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות. אתם יכולים לומר לו: 'אסור לדחוף או להכות'. חשוב לוודא שהחוקים שקבעתם יוצרים הגבלות נכונות והגיוניות. במידה ותרצו, תוכלו להוסיף כללים נוספים, ברגע שילדכם יבין טוב יותר את החוקים הבסיסיים. נסו להימנע משינוי החוקים באופן בלתי צפוי, דבר שעלול לבלבל את ילדכם.

  5. הפגינו גילויי חיבה. הרעפת אהבה ומגע פיזי במהלך תקופה זו, כמו בכל שלב בהתפתחות של ילדכם, חשובים מאוד. כך גם לגבי חיבוקים ונשיקות, שיכולים לעזור לילדכם לפתח תחושת ביטחון וערך עצמי חזקים.

  6. הראו לו שאתם שמים לב אליו. נסו להקשיב למה שיש לילדכם לומר, והגיבו יותר מאשר רק 'אה-הא' או 'בסדר'. הוא ידע מתי אתם לא באמת שמים לב אליו. כאשר אתם באמת קשובים, זה יכול לשמש לילדכם דוגמה טובה, בכל הנוגע לשימוש במילים כדי להביע רגשות, ולהוכיח לו שהוא יכול לסמוך עליכם, שאתם באמת מקשיבים לו ו'רואים' אותו. כך בעתיד, הוא ישתמש פחות בהתקפי זעם כדי למשוך את תשומת ליבכם וינסה לדבר אתכם, כדי להגיד מה הוא רוצה.

  7. עזרו לילדכם להביע באופן מילולי את רגשותיו. ערכו שיחות עם ילדכם באופן קבוע ועזרו לו לתאר במילים את רגשותיו. העניקו לו את ארגז הכלים, כדי שיוכל להביע את עצמו במילים, דבר שיכול לעזור לקטנטנן שלכם להתמודד עם התפרצויות רגשיות בעתיד. מומלץ גם לתת לו דוגמה אישית על ידי דברור הרגשות שלכם.

  8. הציעו אפשרויות. במקום לעשות בחירות עבור ילדכם בכל פעם מחדש, כשמתאפשר, הציעו לו כמה אפשרויות שאתם שלמים איתן. הענקת יכולת הבחירה, יכולה לחזק את הביטחון העצמי שלו ולשפר את מצב רוחו.

  9. הציבו גבולות עם משמעות חיובית. תנו לילדכם משמעת איתנה ואוהבת. נסו ללמד אותו להתנהג טוב יותר על ידי מתן משובים חיובים, והתייחסות להתנהגות טובה ולהתנהגות שאינה נאותה. בכל דרך בה תבחרו, הימנעו מענישה פיזית, שמעבירה את המסר הלא נכון שתומך בפתרון בעיות באמצעות אלימות.

  10. במידת הצורך, השתמשו ב'פסק זמן'. זו יכולה להיות אסטרטגיה יעילה אם ילדכם נמצא באמצע התקף זעם, למשל. נסו להוציא אותו מהסיטואציה, וקחו אותו לאזור ייעודי שנקבע מראש עבור פסק זמן. בקשו ממנו לשהות באותו מקום למשך כמה דקות שקטות ודוממות (הזמן המומלץ הוא דקה לכל שנת גיל). אחר כך, חבקו אותו ואמרו לו 'סיימנו!'

בשורה התחתונה...

לא משנה איך תקראו לזה: 'גיל שנתיים האיום' או 'גיל שנתיים הנורא', התקופה יכולה באמת להיות נוראית! במיוחד בשבילכם. עם זאת, חשוב לזכור כי בסופו של דבר זה יעבור. עד שזה יקרה, נסו ללמד את ילדכם כיצד לנהל את רגשותיו ולהתנהג בדרכים המקובלות, כמו גם לשבח אותו על כל הדברים הגדולים והמשמעותיים שהוא עושה בדרך. זה יעזור לכולכם לעבור את שלב ההתפתחות הזה מעט יותר בקלות. האמור לעיל אינו מחליף ייעוץ רפואי של רופא/ת המשפחה שלכם. יש לבדוק את ההמלצות והרלוונטיות שלהן לבריאות והתפתחות ילדכם.

התוכן והמידע במאמר זה, מבוססים על מקורות רפואיים וממשלתיים מהארץ ומהעולם, ואינם מחליפים ייעוץ רפואי או חוות דעת מקצועית של גורם רפואי מוסמך. יש להתייעץ תמיד עם אנשי מקצוע בתחום הרפואה לצורך אבחון וטיפול מלא.