מקרים של דחיפות, תפיסות חזקות או אפילו הרבצות הם נורמליים כשקבוצה של ילדים קטנים נפגשת. רוב הזמן אין סיבה לדאוג. יש מעט פציעות והריבים נשכחים מיד.

התמודדות שווה תוקפנות

עם זאת, חלק מהפעוטות ומילדי הגן נכנסים לריבים חוזרים ומחמירים. עבורם, התוקפנות הופכת לגישה המרכזית להתמודדות עם כל מצב כמעט. הם אינם בריונים; לעתים הם פשוט בוחרים קרבות חסרי סיכוי עם ילדים גדולים בהרבה מבחינה פיזית וגם מבחינת הגיל. נראה שמערכות העצבים המתפתחות שלהם כפעוטות וכילדי גן אינן מניחות להם לשלוט בדחפים כפי שהחברים בגילם עושים. עם אחרים, זה נוגע יותר לצורך שלהם ללמוד וליישם כישורים חברתיים.

כשתוקפנות עובדת

בתחומים אחרים בחייהם, תוקפנות מתוגמלת לעתים קרובות. ילד שעוקף בתור למגלשה במגרש המשחקים צפוי להשתמש במגלשה הכי הרבה פעמים. ילד שעושה בעיות בגן צפוי לקבל תשומת לב רבה יותר מהגננת. מנקודת מבטו של ילד, ההבדל בין אסרטיביות לתוקפנות עלול להיות מעורפל.

זיהוי הסימנים

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ילד תוקפני במיוחד היא למנוע את ההתנהגות מלכתחילה. אצל רבים מהילדים קיים דפוס ברור להתנהגות שלהם. הם עלולים להיות תוקפניים רק בבית או רק בפומבי. סביר להניח שהילד יהיה תוקפני בשעות הצהריים כשהוא עייף, או כשהוא מרגיש מתוסכל. חלק זה של דפוס ההתנהגות יסייע לכם להתכונן להתערבות בצורה טובה יותר.

כמו כן, מרבית הילדים התוקפניים בגיל זה עוברים רצף עקבי של התנהגויות לפני שהם מתפרצים באגרוף או בבעיטה. חלקם עלולים לחרוק שיניים ולבהות. אחרים יתנדנדו הלוך ושוב.

עזרה לילד

ברגע שהבנתם מה הגורמים או הזמנים הנפוצים ביותר להתנהגות זו, ואתם מסוגלים לזהות את ההתנהגויות המחמירות, הדבר הפשוט ביותר שאפשר לעשות הוא להרחיק את הילד מסביבה זו. גם ארגון טוב יותר יכול לסייע לילדים אלה. ארגון זה מלווה ביכולת החיזוי, אשר עוזרת להם להרגיש יותר רגועים ובשליטה. למרות שהדבר עשוי להיות מפתה באותו הרגע, הכאת ילד תוקפני על ההתנהגות שלו איננה עובדת. למעשה, זה רק יכול להחמיר את המצב משום שאתם מדגימים בדיוק את אותה התנהגות שאתם רוצים שתיפסק.

בנות לעומת בנים

למרות שבנים תוקפניים מקבלים יותר תשומת לב, גם בנות רבות. התוקפנות שלהן עלולה להיות יותר מילולית, אפילו בגיל הזה. היא עלולה להיות גם פיזית, אך פחות בולטת מזו של בנים הבועטים ומרביצים. כמו הבנים, בנות תוקפניות צריכות עזרה בלימוד כישורים חברתיים וכישורי פתרון בעיות טובים יותר.

האם זה מצביע על דיכאון?

אחרון חביב, זכרו שתוקפנות היא לעתים סימן לדיכאון בילדים קטנים. אם נדמה שהילד שלכם תוקפני בצורה שאינה אופיינית לו והוא אינו מגיב למאמציכם לשנות את פני הדברים, דברו עם הרופא/ה וספרו על המתרחש. ככל שתנקטו אמצעים לטיפול בבעיה מוקדם יותר, כך יהיה גם לכם וגם לילד קל יותר.