A298_2

פעילויות לפעוטות: משחקים לפעוטות וסוגי משחק

משחק הוא העבודה של הילדות... המשחק מהווה מעבדה בה לומדים הילדים איך פועל העולם, על עצמם, מי הם יכולים להיות ומה הם יכולים ולא יכולים לעשות.

לא כל המשחקים דומים זה לזה, בין אם בסגנונם או בהשפעתם. התבוננו בעיון בסוגי המשחק השונים בהם עוסק ילדכם ותוכלו לראות כיצד הוא מתמודד עם העולם.

משחק סימבולי

עבור תינוק או פעוט קטן, קובייה היא פשוט קובייה. אם יש לפעוט יותר מקובייה אחת, הוא עשוי ליצור מהן ערימה או לפרק אותן. אבל החל מגיל שנתיים בערך, הוא יכול להתחיל להשתמש בקוביות למטרות מורכבות יותר. בעיניו הן יכולות להפוך לבית, למכונית או לכל דבר אחר שירצה.

הצעצועים הופכים לסמלים של חפצים אחרים.

ילדכם עשוי לנסות להאכיל את הבובה שלו כאילו הייתה תינוק. אך אם מסתכלים בעיון, אפשר לראות שהוא מחזיק את הבובה או את הדובי שלו לפעמים כמו שאתם מחזיקים אותו.

סוג זה של ייצוג סימבולי מראה עד כמה מתוחכם נהיה המוח שלו. הוא גם מאפשר לו להתכונן לאירועים שעלולים להיות מפחידים, או להתמודד איתם. לדוגמה, רופא/ת ילדים פיקח/ת שצריך/ה לבדוק אם יש לילד זיהום באוזניים יכול/ה להתחיל בבדיקת אוזני הבובה שילדכם הביא עמו. הדבר מאפשר לפעוט לצפות למה שעומד לקרות לו ועוזר לו להיפטר מהחרדות.

משחק מקביל

פעוטות זקוקים לחברים למשחק, אך הם משחקים איתם בצורה שונה מהאופן שבו ילדים גדולים יותר משחקים יחדיו.

אם נניח שני ילדים בני שנה וחצי עם צעצועים דומים זה לצד זה באותו החדר, נראה שהם לא מתייחסים כל כך אחד לשני.

אך אם נסתכל יותר מקרוב, נראה שאם אחד מהם מרים משאית, סביר להניח שגם השני יעשה זאת. אם הילד הראשון מביט במשאית ואומר "לא" (מילה אהובה על פעוטות), קרוב לוודאי שהשני יחקה אותו ויצעק "לא!" גם הוא. כשהפעוטות גדולים יותר ובעלי כישורים מילוליים מתקדמים יותר, ניתן לשמוע אותם מנהלים שיחה שנשמעת חסרת היגיון. "כלב נוסע באוטו." "זאת משאית גדולה!" "הכלב רעב?" "המשאית שלי. ביפ ביפ!"

זוהי דוגמה למשחק מקביל. שלא כמו ילדים גדולים יותר, שמנהלים אינטראקציה ומתקשרים זה עם זה ישירות, הפעוטות משחקים במקביל. גם אם נראה שהם משחקים כל אחד בנפרד, הילדים בגיל הזה מסתכלים זה על התנהגותו של זה. משחק במקביל הוא פעמים רבות הצעד הראשון ביצירת קשרים חברתיים חזקים מחוץ למשפחה. חברים למשחק המקביל הם החברים הראשונים של ילדכם.

משחק דמיוני

בקרב ילדים קטנים, הגבול בין הפנטזיה למציאות מטושטש בצורה חמודה. פעוט גדול יותר או ילד בגיל הגן יכול להילחם בדרקונים או לטוס לירח בלי לצאת מחדר השינה שלו. אם רוצים לבנות לילד בגיל הזה מצודה, צריך רק למתוח שמיכה על שני כיסאות. למשחק העמדת פנים יש תפקידים רבים והוא מותח את גבולות המשחק. הוא מאפשר לילדכם לחקור רעיונות חדשים ולחוות את החיים מנקודת מבט שונה.

משחק העמדת הפנים מתחיל בסביבות גיל 3 והרבה פעמים הוא מתרחב וכולל יצירה של חברים דמיוניים. חברים דמיוניים אלה עושים לפעמים דברים שהילד לא יכול או לא מעז לעשות. חבר דמיוני יכול להיות דורשני מאוד או להתחצף למבוגרים ולילדים גדולים יותר. יכולים להיות לו כוחות קסם או עוצמה רבה וחוכמה עצומה. זוהי דרכו של הילד לחוות את החיים מנקודת מבט אחרת ולהשתעשע עם הרעיון שיש לו הרבה כוח. הוא גם מהווה דרך להטיל את האשמה על מישהו אחר כשהילד שופך מיץ על השטיח הפרסי.

הופעתו של החבר הדמיוני עלולה להדאיג את ההורים, אך ללא הצדקה. למעשה, יש לברך עליה.מחקר שערך ד"ר ג'רום זינגר מאוניברסיטת ייל מצא שילדים בגיל הגן שהיו להם חברים דמיוניים נטו גם להיות בעלי דמיון מפתוח יותר ואוצר מילים גדול יותר מחבריהם. בנוסף לכך, הם היו מאושרים יותר באופן כללי והסתדרו טוב יותר עם חבריהם לגן. באופן מעניין, רבים מילדים אלה לא סיפרו להוריהם על החברים הדמיוניים שלהם.

משחק שיתופי

ילדי הגן מתקדמים ממשחק יחידני ומשחק מקביל למשחק שיתופי. בגיל זה, ילדכם רוכש כישורים חברתיים חדשים וחשובים, כגון שיתוף, משחק בתורות, ציות לחוקים וניהול משא ומתן. אלה התנהגויות שקשה מאוד לילדים קטנים ללמוד. אחרי הכל, בגיל זה, הילד שלכם מאמין שהוא מרכז העולם!

לחלוק עם אחרים

  • כשילד בגיל הגן רוצה משהו, המחשבה על ויתור עליו לטובת מישהו אחר היא כמעט בלתי נסבלת.
  • מסובך עוד יותר ללמוד לחלוק עם אחרים כשלוקחים בחשבון את האופנים המבלבלים בהם אנו משתמשים במילה "לחלוק". (אם נבקש מילד לחלוק את הצעצועים שלו עם ילד אחר, הוא יקבל אותם בחזרה תוך זמן קצר, אך אם נבקש ממנו לחלוק את העוגיות שלו, הן לא ישובו אליו אף פעם!)
  • לילדים בגיל הגן קל יותר לחלוק דברים עם אחרים, אם הם כבר שיחקו זמן רב במשחקים שבהם הם נותנים משהו להורה ומקבלים אותו בחזרה.

משחק בתורות

  • רצונותיו של ילד בגיל הגן הם דחופים ומיידיים. כשילד רוצה משהו, הוא רוצה אותו עכשיו!
  • לחכות לתורו דורש ממנו לדחות את הסיפוק ולדמיין איך זה להיות הילדים האחרים שמשחקים.
  • הוא יעזר באמפתיה שכבר למד בבית ובמהלך המשחק המקביל.

ציות לכללים

  • כל הילדים הקטנים רוצים לנצח במשחקים. רובם יעשו מה שהם יכולים כדי לנצח, אפילו אם יצטרכו לרמות קצת.
  • המבוגרים אולי ירצו אותם, אך בני גילם לא יסכימו לכך, מה שיגרום להם ללמוד לקחים משמעותיים (וקשים) על חשיבות הציות לכללים.

משא ומתן

  • מי יזכה להתחיל? איך מחליטים באיזה משחק לשחק? מי יהיה השריף ומי יהיה הסגן?
  • משחק שיתופי דורש מילדכם לקבל וגם לתת, ואף להתפשר על מה שהוא רוצה - דבר שקשה לקבלו כשאתה הוא מרכז העולם.

ברגע שילדכם יוכל לנהל משא ומתן, לחלוק, לחכות לתורו ולציית לכללים, הוא יהיה בדרך הנכונה לנווט בחצר בית הספר, במסיבה בתיכון, במעונות באוניברסיטה ובחדר הישיבות של החברה.

אז כדאי לעקוב אחר ילדכם כשהוא משחק. ניתן להפיק תובנות משמעותיות לגבי התפתחותו החברתית, כמו גם לגבי יכולות החשיבה שלו. חוץ מזה, זה ממש כיף.

בנוסף אולי תאהבו את: