לא משנה כמה אנחנו מתאמצים לשמור על ילדינו ולהבטיח את ביטחונם, אי אפשר למנוע חתך, שריטה או שפשוף שפעוטות וילדים מקבלים מידי פעם. חשוב מאוד שהורים ומטפלים אחרים יבינו מתי צריך לפנות לטיפול רפואי וכיצד לטפל בעצמם בפציעות עור קלות.

פציעות המצריכות טיפול רפואי כוללות:

  • פצעים המדממים ללא הפסקה;

  • פצעים גדולים או עמוקים;

  • פצעים שנגרמו על ידי חפצים שעשויים להיות מזוהמים, כמו מסמרים.

טיפול בפצע

התחילו מלהפעיל לחץ

עצרו את הדימום על ידי הפעלת לחץ על האזור בעזרת גזה סטרילית או בד נקי במשך חמש דקות. אם הדימום ממשיך גם לאחר הפעלת לחץ, צריך ליצור קשר עם הרופא/ה של הילד.

נקו את הפצע

ברגע שהשתלטתם על הדימום, יש לנקות את הפצע. שטפו את האזור מתחת למים זורמים, קרים או פושרים, במשך מספר דקות כדי לשטוף את כל השאריות. רצוי להימנע משפשוף חזק מדי או משימוש ביוד, באלכוהול או בתמיסות מחטאות אחרות על פצעים פתוחים משום שזה עלול להיות לא נעים לילד. אפשר לטפל בכאב על ידי מתן פרצטמול או איבופרופן דרך הפה, במידת הצורך. זכרו להתייעץ עם הרופא/ה שלכם לפני שאתם נותנים תרופה לילד. תמיד כדאי להימנע מאספירין, והסיבה לכך, בין השאר, היא שאספירין עלול להגביר את הדימום.

מרחו משחה אנטיביוטית

לאחר ניקוי אזור הפצע, מרחו עליו משחה אנטיביוטית וכסו בתחבושת לא דביקה. החליפו את התחבושת מדי יום או כשהיא נרטבת או מתלכלכת. ברגע שנראה שהפצע מחלים, אפשר להסיר את התחבושת ולהשאיר את האזור פתוח כדי שיגליד. אם הילד מתחיל לפתח חום או אם אזור הפצע נראה אדמומי או מוגלתי, צרו קשר עם הרופא/ה. סימנים אלה עשויים להצביע על זיהום, וייתכן שיש צורך בטיפול אנטיביוטי.

בחדר המיון

חתכים עמוקים, כלומר קרעים או שסעים ישרים בעור, מצריכים טיפול על ידי איש מקצוע רפואי. הטיפול מתבצע לרוב בחדר מיון או במרפאה לרפואה דחופה.

למה לצפות במקרה שהילד זקוק לטיפול רפואי מסוג זה?

  • ניקוי

    כהתחלה, מרדימים את אזור החתך בעזרת תרופה מקומית או זריקה כדי שהילד לא יחוש כאב. לאחר מכן מנקים את הפצע, בדרך כלל על ידי התזת מים קרים על האזור בעזרת מזרק, כדי להסיר את כל השאריות.

  • סגירה

    לאחר מכן הרופא יחליט מהי השיטה הטובה ביותר לסגירת הפצע. השיטה הרגילה היא שימוש בתפרים, בסיכות או בדבק רפואי, תלוי במיקום ובגודל של הפצע. סיכות ותפרים מסירים בדרך כלל אחרי שבוע-שבועיים.

טיפול חדשני יותר, שבו משתמשים במקרה של פצעים שאינם גדולים או עמוקים מדי באזורים ללא מתיחת עור משמעותית, כולל שימוש בדבק רקמות. מניחים את החומר הזה בקצוות הפצע הנקי והוא אוטם אותם כמו דבק מגע לעור.  היתרונות של חומר זה הוא המהירות, העובדה שאין צורך להסיר תפרים ושלא נשארות צלקות בעור. החיסרון בדבק הרקמות הוא שלא ניתן להשתמש בו בכל סוג של פצע. 

מניעה או הקטנה של צלקות

כך אפשר לצמצם את תהליך ההצטלקות:

  • כסו את הפצע בשלבים הראשונים של תהליך הריפוי. פעולה זו תעזור לזרז את צמיחתו של עור חדש.

  • חשוב לדאוג שהילד יהיה כמה שפחות פעיל במהלך תקופת הריפוי. דאגו שהילד יימנע מעיסוק בספורט אגרסיבי (במיוחד בספורט מגע) כדי להפחית את הסיכון לגרימת נזק נוסף לפצע.

  • הפחיתו את רמת הכאב בעזרת פרצטמול או איבופרופן כדי להפחית את הלחץ ולזרז את הריפוי.

  • ודאו שהילד אוכל כמו שצריך. ויטמינים, מינרלים ומיקרומינרלים רבים חשובים לתהליך ריפוי הפצע.

זכרו לשמור על קור רוח, וגם ילדכם יעשה זאת! אל תשכחו את הכוח שיש לנשיקה ולאהבת הורים לרפא פצעים.