יריבות מבטן ומלידה?
נולדו לך תאומים... עד כמה שבראש רצה לך תמונה אופטימאלית ומקסימה של שני ילדים זהים המחבקים זה את זה באהבה, לא תמיד העניינים כל כך פשוטים. הקשר בין תאומים הוא קשר חזק הנע מקנאה ומשנאה ועד אהבה עזה. מאמרים רבים מדגישים את נושא התחרות- קנאת האחים- המתקיימת בין תאומים כבר מלידה. אחרי הכל, אפשר להבין זאת. אם לתינוק "רגיל" יש כמה שנות חסד בהן הוא מרכז החיים שלך, מקבל ממך את כל הפינוק והאהבה ותשומת הלב- לתאום אין אפילו שנה של טיפול אישי רק בו. הטיפול שלך תמיד 'יתפצל' בין שני תינוקות בעלי צרכים אישיים, בעיות אישיות וכישרונות אישיים. לפי הפסיכואנליטיקאים, בשלב האדיפלי (גיל 6-4) שהיא תקופה תחרותית מטבעה, התאום מהווה ממש מכשול בדרך להשגת האהבה שלך. גם עצם ההשוואה הבלתי נמנעת בין התאומים ("תומר כבר הולך") היא לא מצב משמח.
...וגם חברות עזה מבטן ומלידה!
אבל אין צורך למהר ולתכנן את ליל הסדר בנפרד, משום שלפי הפסיכואנליסט זיגמונד פרויד, המצב ה'זוגי' מלידה יוצר במקרים רבים דווקא אהבה חזקה בין התאומים. לטענתו, למרות שהתאום היה רוצה 'שאחיו יעלם', נוצרת (דרך מנגנונים הפוכים) הזדהות בין התאומים ובמקום אויבים הם הופכים לאוהבים. ופסיכולוגים נוספים מפרגנים- ניוובר טען שהדמיון בין התאומים יוצר ביניהם ייחודית, המאפשרת להם לפנות זה לזה בקלות בביטוי דחפים והזדהות. הספרות הפסיכולוגית מציינת לטובה גם את יכולתם של התאומים לשמש זה לזה כתחליפים להורים שחסרים. תאומים הגדלים יחד לומדים מהר מאוד להיעזר זה בזה וליהנות זה מזה. לפי עדויות הורים, מגיל 6-5 חודשים התאומים מתחילים להירגע זה במחיצתו של זה, וככל שהם גדלים יכולתם להיעזר אחד בשני גדלה וכך גם הנאתם מהשהייה בצוותא. כך שאפשר להיות רגועים- זוג התאומים שלך עוד יכולים להיות החברים הכי טובים...
סכנה 1: שנינו ביחד, אבל לא כל אחד לחוד
הבעיה בקשר הטוב והחשוב הזה היא שהוא מוביל לעתים לתלות הדדית ולבידוד מרצון מהסביבה. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהתאומים מרגישים צורך להישאר קרובים לאחיהם התאומים יותר מאשר לאחיהם האחרים. במקרים קיצוניים הקרבה לתאום חזקה עד כדי חוסר יכולת ליצירת קשרים עם אנשים אחרים. בגיל ההתבגרות, לדוגמא, התגלה שכשליש מהתאומים לא ייצאו לבלות אם לאחיהם התאום אין עם מי לצאת. אף בגיל מבוגר, יוותרו לעיתים התאומים על מאוויים אישיים בשל תחושת המחויבות והנאמנות לאחיהם.
סכנה 2: צוות יצירתי עם תפקידי מפתח
הצמיחה המשותפת של התאומים יוצרת בעיה נוספת. במקום ההתמודדות העצמאית של התינוק עם העולם, מבינים התאומים שקל יותר להתמודד יחד ומשכללים את הקשר (שהופך לתלותי) כדי להתמודד כצוות. כמו בכל צוות, מחלקים התאומים ביניהם תפקידים. במקרה כזה, כל תאום מפתח 'התמחות' המאפשרת הכרה של הסביבה בתכונה ייחודית לו. כך, נשמר ה'איזון' ומצומצמת התחרות ביניהם, אך מצד שני, נשמרת התלות, כי כל תאום זקוק לאחיו באותן הפונקציות שהוא עצמו חלש בהן.
יש זוגות תאומים המרחיבים את דפוס 'חלוקת תפקידים' ל'טוב' ו'רע'. התאום ה'טוב' יצליח יותר ואחיו ילווה ויתמוך בו מבלי להרגיש נחות. כיום, סוברים חוקרים רבים שמנהיגות בין תאומים יכולה להתחלף בתקופות, במצבים או בנושאים מסוימים לאורך החיים.
שניים זה תמיד ביחד?
איך עושים זאת מבלי לשבור תוכנית חיסכון?
אין צורך לקנות ולאבזר שני חדרים שונים, אולם יש עדיין מספר דרכים לשמור על הייחוד של כל תאום מבלי להרוס את הכיס.
לסיכום, אין ספק שהדרך אל זוג תאומים מאושרים ועצמאיים רצופה קשיים ותשומת לב, אולם יש לזכור שהמתנה בסוף הדרך היא מוכפלת... שני ילדים שאוהבים אותך.