האם נח לך?

יש נשים ששפר עליהן גורלן והלידה עבורן היא עניין של מה בכך. עבור נשים אחרות הלידה עשויה להיות חוויה בלתי נעימה ומכאיבה , אך אין היא חייבת להיות כזאת. ישנן דרכים רבות להפוך את הלידה לחוויה קלה יותר. את יכולה ללמוד ולתרגל שיטות טבעיות להקלה על כאב טרם הלידה ולנסות שיטות אחרות ככל שהלידה מתקרבת. תרופות וטיפולים רפואיים אפשריים אף הם בעת הצורך.  

חשוב לשקול את התועלת מול הסיכונים הכרוכים בכל אחת מהאפשרויות בטרם תחליטי באיזה סוג של משכך כאבים לבחור ביום המיוחל. האפשרויות העומדות לרשותך:

  שיטות לא רפואיות

  טיפול תרופתי ואלחוש

שיטות לא רפואיות

• שיטות הרפיה. מדריכות לידה, אחיות ונשים שנקטו גישה זו ממליצות עליה יותר מכל שיטה אחרת כדרך בלתי פולשנית להפגת מתח השרירים והכאב בלידה. הרפיה הדרגתית של הגוף , יציאה ל"טיול" להפגת מתח לאורך הגוף היא שיטה שניתן ללמוד ולתרגל זמן רב מראש, כך שיהיה לך נוח לבחור בה בזמן הצירים והלידה. 
• עיסוי. הניחי לבן זוגך לעסות את זרועותייך, את רגלייך או את גבך במהלך הלידה כדי לעזור לך להרפות את גופך ולהפחית את המתח ואת הכאב.
• נענוע. שבי על כיסא נדנדה זמן רב ככל האפשר במהלך הלידה ונועי באיטיות קדימה ואחורה תוך כדי ביצוע תרגילי נשימה והרפיה.
• הליכה או "ריקוד איטי". הליכה— או אף הקפת המיטה בצעדים קצובים— מפחיתות את חוסר הנוחות ומסייעות להעצמת הצירים ולהגברת תכיפותם. נסי "לרקוד" עם בן זוגך, הישעני עליו תוך הטיית הגוף קדימה ואחורה.
• שינוי תנוחות. אל תישארי באותה תנוחה במשך יותר משעה, ואל תשכבי על הגב. במקום זאת, נסי לשבת במיטה או על כיסא, לשכב על צידך, לשבת ישיבה שפופה ולהתנועע על גבי כדור לידה, או להישען קדימה על גב של כיסא או על מיטת הלידה שלך.
• טיפול במים (הידרותרפיה). שבי במקלחת והתיזי מים על גבך או שכבי באמבטיה חמה. לא בכל בתי החולים ניתן למצוא אמבטיה או מקלחת בחדר, כך שאם ברצונך להשתמש בשיטה זו של הרפיה במהלך הלידה, הקפידי לבחור מראש בית חולים המעניק שירותים מסוג זה. (לקבלת מידע נוסף על הידרותרפיה, עייני במאמר הבא).

טיפול תרופתי ואלחוש

• טיפול תרופתי הגורם להרפיה. לרוב, רופאים/ות מעדיפים שלא לתת תרופות הרגעה או כדורי שינה במהלך הלידה, אלא אם את מרגישה מתוחה במיוחד. תרופות אלה עלולות להרדים אותך ולהאט את קצב נשימת התינוק.  
• טיפול בתרופות נרקוטיות לשיכוך כאבים. פתידין היא התרופה השכיחה ביותר, אם כי נהוג להשתמש לעתים גם במורפיום. משככים אלה מוזרקים בדרך כלל לשריר הירך או העכוז. אלה הם משככי כאבים רבי עוצמה, אך יש להשתמש בהם בזהירות. הם עלולים לגרום לך להרגיש רדומה או לחוש בחילה, ולכן נוטלים אותם בדרך כלל בשילוב עם תרופה נגד בחילות. את התרופות הנרקוטיות ניתן ליטול רק בשלב הפעיל של הלידה. תרופות אלה אינן מוצעות בשלבים המוקדמים של הלידה, משום שהן עלולות להאט או להפסיק את הצירים, ואף לא בשלבי הדחיפה האחרונים של הלידה, משום שהן עלולות להשפיע על התינוק לאחר הלידה. אם התרופה הנרקוטית ניתנה בטעות בשלב מתקדם של הלידה, והתינוק נולד מיד לאחר מכן, המיילדת תזריק לו תרופה מנטרלת כדי לעזור לו לנשום.
• אלחוש אפידורלי. אלחוש אפידורלי הוא שיטה לשיכוך כאב, בה מוזרק חומר אלחוש מקומי (אפידורל) אל תוך האזור שמסביב לחוט השדרה. האפידורל מתחיל להשפיע כעבור כ-30 דקות ומבטל כמעט לחלוטין את תחושת הכאב הנלווית לצירים. על אף שזריקות האפידורל מאפשרות שיכוך כאב כמעט מוחלט לרוב הנשים, הן כרוכות בסיכונים. אם האפידורל מוזרק מוקדם מדי, לפני שהחל השלב הפעיל בלידה, הוא עלול להאט את הלידה או להפסיקה לחלוטין. במקרה זה, כדי להמשיך את הלידה, ייתכן שתזדקקי לסוגים נוספים של התערבות, כמו נטילת אוקסיטוצין לזירוז הלידה, או פקיעת מים יזומה. זריקות אפידורל עלולות לגרום לצניחה בלחץ הדם, והן מגדילות את הסיכוי ללידת מלקחיים או ואקום כדי לסייע בהוצאת התינוק. היעדר התחושה והרפיית הבטן מקטינים את יכולת הדחיפה שלך. זריקות אפידורל כנראה אינן מגדילות את הסיכוי ללידה בניתוח קיסרי. לעתים, הן עלולות לגרום לחום, אשר יחייב את התינוק לעבור סדרה של בדיקות ולעתים אף טיפול אנטיביוטי כדי לשלול אפשרות של זיהום.
• זריקות אפידורל "בהליכה" (walking epidurals). זריקות אלה הן שיטה חדשה שבה מוזרקת התרופה באמצעות עירויים רצופים בעלי מינון נמוך, או על ידי הזרקה של חלק מהמינון לנוזל חוט השדרה עצמו. המטרה היא לשמור על כוח השרירים, כך שעדיין תוכלי לנוע ממקום למקום, ולדחוף בצורה טובה יותר. פירוש הדבר הוא הפחתה בלידות מלקחיים או ואקום.
• שאיפת גז מרגיע. גז זה הוא תערובת של תחמוצת החנקן וחמצן, שאת שואפת דרך מסכה. נהוג היה לכנות אותו בשם "גז צחוק", מכיוון שהוא יכול להעניק לך תחושה "קלילה" למדי. הוא יעיל ביותר לטווח קצר לקראת סוף השלב הפעיל של הלידה, ונועד לעזור בצירים החזקים המאפיינים אותו. הוא יעיל, אך נדרש תרגול כדי להשתמש בו כראוי. הטריק הוא לבקש מבן זוגך למדוד את משך ההפסקות בין הצירים ולשאוף שתיים עד שלוש שאיפות טובות בדיוק לפני שהציר מתחיל. במהלך הציר הפסיקי לשאוף את הגז ובצעי תרגילי הרפיה. מאחר שהגז מגיע למוח לאחר כ-30 שניות, הוא ישפיע בדיוק כשהציר יהיה בשיאו. אל תשאפי מהגז במהלך ציר. 
• גירוי חשמלי של עצב דרך העור (TENS). זהו התקן המעביר זרמים חשמליים חלשים דרך רפידה בגב התחתון. את יכולה לכוון את עוצמת הזרם בעזרת חוגה. הזרמים גורמים לתחושה קלה של עקצוץ וחוסמים את אותות הכאב המגיעים לעמוד השדרה מהרחם. TENS יעיל יותר בשלבים המוקדמים של הלידה, והוא פועל רק בקרב חלק מהנשים.

קשה לדעת מראש באילו שיטות תרצי להשתמש. השתדלי לא "להינעל" על שיטה מסוימת אחת. בדרך זו, כשכבר תתחילי בתהליך הלידה, תוכלי לקבל החלטות לפי המצב הנתון בהתאם לעוצמת הצירים ולמשכם, מבלי להתאכזב. מה שחשוב בינתיים הוא להתכונן היטב. בררי את כל האפשרויות העומדות לרשותך, וסמכי על כך שברגע האמת תקבלי את ההחלטות הטובות ביותר עבורך ועבור תינוקך.

• תגים לקטגוריה:
• צירים ולידה