בשנים מאוחרות יותר (גיל 4 עד 6 ו – 11 עד 16), ילדך יזדקק לזריקות דחף נוספות של חיסונים. אך ילדך יקבל את רב החיסונים לפני גיל שנה וחצי, כשהסיכון לחלות הוא מאד גבוה. חשוב לשמור על רישום החיסונים של ילדך לאורך שנות הילדות שלו והביאי אותו לכל ביקור אצל הרופא/ה.
טבלת חיסונים
מדריך מחלות
מה החסרונות?
![]()
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
1. התזמון המדויק משתנה מאזור לאזור בעולם, אך יש צורך בשלוש זריקות דחף על מנת להשלים את הסדרה. ייתכן כי יהיה צורך בזריקות דחף נוספות מאוחר יותר. כיום ניתן להשיג חיסונים נטולי-טימרוסל (נטולי כספית). 2. הגרסה החדשה של החיסון הזה, DTaP, כוללת גרסה א-תאית של חיסון השעלת. צורה זו של החיסון הפכה להיות המועדפת ביותר היות והיא גורמת לפחות חום. הגרסה של החיסון הקרויה DTP נמצאת עדיין בשימוש במקרים רבים ונותנת הגנה טובה כפי שהיא נתנה בשלושים השנים האחרונות. 3. חיסון ה – Hib יכול להיות משולב עם חיסונים אחרים או להינתן כזריקה נפרדת. היות וחיסון זה בא בצורות מעט שונות זו מזו, חשוב לקבל את כל הסדרה באותה מרפאה. אם הדבר לא אפשרי, חשוב להביא את פנקס החיסונים שבו רשום המידע המדויק לגבי החיסון כך שתהיה לרופא/ה אפשרות להתאים את החיסון החדש למינון שקיבל ילדך בחיסון הקודם. במקרים מסוימים, אין צורך במינון שניתן בגיל 6 חודשים. 4. חיסון נגד שיתוק ילדים ניתן דרך הפה, אם כי קיימת גם גרסה הניתנת בזריקה. בדקי עם הרופא/ה שלך. 5. ישנן גרסאות שונות של החיסון הזה, שהן פעילות נגד סוגים שונים של החיידק. 6. חיסון זה אינו ניתן כחלק משגרת החיסונים. שאלי את רופא/ת הילדים האם ילדך זקוק לחיסון זה. 7. חיסון Hep-A נגד דלקת כבד A, מגן מפני סוג מסוים של דלקת בכבד. ניתן לתת את החיסון הזה פעם או פעמיים אחרי גיל שנתיים. 8. החיסון הפעיל המנינגוקוקי ניתן בצורה שגרתית בגיל חודשיים, שלושה וארבעה חודשים. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אסכרה (חלק מחיסון אסכרה-פלצת- שעלת או DTP)
המופילוס אנפלואנצה b (Hib)
חצבת (חלק מחיסון חצבת-חזרת אדמת או MMR)
מחלה מנינגוקוקית (דלקת קרום המח)
חזרת (חלק מחיסון חצבת-חזרת אדמת או MMR)
שעלת (חלק מחיסון אסכרה-פלצת- שעלת או DTP)
שיתוק ילדים ( IPV, תרכיב נגד שיתוק ילדים מומת משופר הניתן כזריקה, או במקרים מסוימים OPV, תרכיב נגד שיתוק ילדים חי-מוחלש הניתן דרך הפה)
אדמת (חלק מחיסון חצבת-חזרת אדמת או MMR)
טטנוס o, קרוי גם פלצת (חלק מחיסון אסכרה-פלצת- שעלת או DTP)
אבעבועות רוח (זריקת VZV)
אסכרה (חלק מחיסון אסכרה-פלצת- שעלת או DTP) אסכרה היא מחלה נשימתית חמורה שגורמת לציפוי עבה באף, בגרון ובמעברי האוויר, שיכול לגרום בעיות בנשימה, אי ספיקת לב, שיתוק ואפילו מוות. כ-20 אחוז מהאנשים החולים במחלה נפטרים. ילדים צעירים מהווים קבוצת סיכון.
המופילוס אנפלואנצה b (חיסון Hib). המופילוס אנפלואנצה הוא זיהום חיידקי שיכול לגרום לדלקת ריאות, לדלקת קרום המח, לנפיחות חמורה בגרון ולזיהומים חמורים אחרים. מחלה זו היא גם גורם שכיח לדלקת אוזניים חיידקית, לזיהומי אוזניים. לפני החיסון, המופילוס אנפלואנצה גרמה למוות או ללקויים חמורים אצל אלפי ילדים. היא שכיחה בעיקר אצל ילדים מתחת לגיל 5.
דלקת כבד A (חיסון Hep-A). דלקת כבד A היא מחלת כבד ויראלית, הגורמת לחום, לעייפות, לצהבת, ולאובדן. תיאבון למרות שאצל רב הילדים מופיעים מעט או בכלל לא מופיעים סימפטומים, מבוגרים הנדבקים במחלה יכולים להיות חולים במשך חודשים או אפילו שנים. דלקת כבד A מועברת בדרך כלל מאדם אחד לשני דרך זיהום צואתי ומופיעה בדרך כלל כהתפרצות בקהילות מסוימות. ילדים צעירים במדינות מתפתחות נבדקים בדרך כלל במחלה זו. בנוסף לחיסון Hep-A, ניתנות זריקות אימונו גלובולין (נוגדנים נגד הנגיף) על מנת לספק הגנה נוספת לילדים מעל גיל שנתיים הנמצאים בסיכון עקב חשיפה בבית או בקהילה.
דלקת כבד B. דלקת כבד היא מחלה ויראלית בכבד שיכולה להיות מאד חמורה, ועלולה לגרום לאי ספיקת כבד או למחלה כרונית בכבד. שלוש זריקות דחף של חיסון דלקת כבד B נחוצות לצורך הגנה מלאה. מתבגרים ומבוגרים גם יכולים לקבל את הסדרות האלה לצורך הגנה. אלה שחלו במחלה זו הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הכבד בשלב מאוחר יותר בחיים. כתוצאה מכך, להגנה מוקדמת יש תוצאות לטווח הקצר והארוך.
חצבת (חלק מחיסון חצבת-חזרת אדמת או MMR). חצבת היא מחלה ויראלית הגורמת לפריחה, שיעול וחום ויכולה לגרום לשלשולים, זיהומי אוזניים, דלקת ריאות, נזק מוחי או מוות. ילדים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר הם אלה הסובלים מתת-תזונה או ממחלות כרוניות. זוהי מחלה שכיחה בכל העולם.
מחלה מנינגוקוקית (דלקת קרום המח). דלקת קרום המח הוא זיהום חמור במח הנגרם ע"י חיידקים שונים, כמו למשל ניסרייה מנינגיטיס A, B ו – C. החיסון נגד מחלה מנינגוקוקית C אינו מגן בפני מחלה מנינגוקוקית B ו – A.
חזרת (חלק מחיסון חצבת-חזרת אדמת או MMR). חזרת גורמת לחום, כאב ראש, נפיחות של בלוטת מצד האוזן הנמצאת מול האוזן. במקרים מסוימים היא גורמת לדלקת קרום המח, לזיהום במח ובעמוד השדרה או לאנצפליטיס (דלקת במח), נפיחות של המח. היא יכולה לגרום גם לאובדן שמיעה, ואצל בנים וגברים, יכולה לגרום לנפיחות באשכים עם סיכוי לעקרות. חזרת יכולה להיות מחלה חמורה מאד וכואבת מאד עבור מבוגרים, כך שעדיף לקבל את החיסון בשנים הראשונות לחיים.
שעלת (חלק מחיסון אסכרה-פלצת- שעלת או DTP). שעלת גורמת לשיעול ולחנק הנמשכים שבועות. לאחר התקף השיעול מופיעה נשימה כבדה אופיינית כשהילד מנסה להשיב את נפשו לאחר מכן מופיעות בהרבה מקרים הקאות. שעלת יכולה לגרום לדלקת ריאות, פרכוסים, נזק מוחי ומוות. ילדים צעירים שאינם מחוסנים הם בסיכון הגבוה ביותר וזקוקים בדרך כלל לאשפוז אם הם חולים במחלה. מבוגרים הנדבקים במחלה יכולים להיות מאד חולים אך מחלימים בדרך כלל. לרע המזל, הם עלולים להעביר את המחלה לתינוקות ולילדים צעירים.
זיהומים פנוימוקוקים. החיידקים הפנוימוקוקים יכולים לגרום לדלקת ריאות ולדלקת קרום המח והם הגורמים החיידקיים העיקריים לדלקות אוזניים. יש מספר סוגים של פנוימוקוקוס, והחיסונים מגנים נגד חלק מהם בלבד. ילדים צעירים הם בסיכון הגבוה ביותר לזיהומים אלה. חיסון זה לא ניתן באופן שגרתי אלא לילדים בסיכון גבוה. ילדים מעל גיל 7 חודשים ומתחת לגיל שנתיים שהפסידו את החיסון בינקות יפיקו תועלת מאחת או יותר מזריקות אלה. ייתכן כי ילדים מעל גיל שנתיים בקבוצות מסוימות יצטרכו את החיסון הזה.
שיתוק ילדים ( IPV, תרכיב נגד שיתוק ילדים מומת משופר הניתן כזריקה, או במקרים מסוימים OPV, תרכיב נגד שיתוק ילדים חי-מוחלש הניתן דרך הפה). שיתוק ילדים הוא וירוס שכיח שגורם לחום, כאב גרון, בחילות, כאבי ראש, שלשולים, כאבי בטן ונוקשות וחולשה בצוואר, הגב והרגלים. מחלה זו נחשבת למחלה מיושנת שגרמה בעבר לשיתוק. עם זאת, היא רק מיושנת מפני שאנשים רבים קבלו את החיסון. בנוסף לשיתוק, פוליו יכולה לגרום גם לקשיי נשימה או אפילו למוות. הגרסה שניתנת בזריקה עדיפה על השנייה, מפני שהגרסה הניתנת דרך הפה יכולה להשתחרר לסביבה דרך היציאות. עם זאת, לאלה שנוסעים למדינה זרה שבה שיתוק ילדים שכיח או אם ישנה מגפה, הגרסה הניתנת דרך הפה נותנת את ההגנה הטובה ביותר לבן אדם.
אדמת (חלק מחיסון חצבת-חזרת אדמת או MMR). אדמת היא מחלה ויראלית מתונה שגורמת לפריחה בפנים ובצוואר, חום מתון ובלוטות נפוחות. היא יכולה לגרום לדלקת פרקים, בעיקר אצל נשים ובנות. אם נשים הרות נדבקות במחלה, תינוקיהם יכולים להיוולד עם מומים מולדים או למות. החיסון בילדות מגן על הדור הבא.
טטנוסo, קרוי גם פלצת או צפדת (חלק מחיסון אסכרה-פלצת- שעלת או DTP). פלצת גורמת לעוויתות קשות וכואבות בשרירים ולפעמים היא קטלנית. לעיתים מחלה זו גורמת לשרירי הלסת להינעל, מה שמקשה על האכילה. אי ספיקה נשימתית גורמת למוות. החיידק חי בלכלוך ושורד כשהוא מצליח להיכנס בחתכים עמוקים או בפציעות.
אבעבועות רוח (זריקת VZV). אבעבועות רוח היא מחלה מאד מדבקת עם פריחה של שלפוחיות וסימפטומים נשימתיים, שברב המקרים, אינם מזיקים לילדים בריאים. היא יכולה להזיק לילדים מאד צעירים, למבוגרים שלא חלו במחלה או שלא קבלו את החיסון, ולאנשים עם לקויים חיסוניים. חיסון זה לא ניתן באופן שגרתי. המחלה נמשכת בין 7 ל – 21 ימים ותקופת הדגירה הארוכה משמעותה שילדים אשר מפתחים את המחלה יעבירו אותה למאות אנשים לפני שמישהו ידע שהם חולים. דלקת ריאות, זיהום עורי קשה, נזק מוחי ובעיות אחרות יכולות לסבך את המחלה, בעיקר אצל מבוגרים. עדיף לקבל את המחלה או את החיסון בגיל צעיר. נשים שלא חוסנו יכולות ללדת תינוקות שהם בסיכון משמעותי אם הם נחשפים לאבעבועות רוח בשלב מוקדם של חייהם. רב האנשים שקיבלו את החיסון הם מוגנים, אך אלה שהם מחוסנים יקבלו את המחלה בצורה קלה יותר.
חיסונים הם אחד הניצחונות הגדולים של המילניום, והניבו שנויים דרמטיים בחיי ילדנו. למרות שיש סיכוי לתופעות לוואי, הסיכויים הללו קלושים, שכיחות הבעיות היא נמוכה מאד, ותופעות הלוואי הן פחות חמורות מהסיכונים שקשורים למחלה. אנשים רבים שכיום הם הורים גדלו מבלי לראות חלק מהמחלות שנגדן אנחנו מחסנים את ילדנו, כך שלפעמים קשה לראות למה אנחנו עושים את זה, בעיקר אם הילד מפתח חום או כאב ברגל כתוצאה מהחיסון. כל אחד שראה את התופעות הקשות הקשורות בשעלת, אסכרה או חצבת לא יפקפק בערכם של החיסונים. אך את צריכה לקבל מידע לגבי הסיכונים של כל הפרוצדורות הרפואיות. הנה כמה עובדות לגבי חיסונים.
"בעיות טובות" אפשריות: תגובות קלות שבאות אחרי חיסונים
חום. אנחנו מצפים שיהיה קצת חום אחרי רוב החיסונים – זהו סימן שהגוף מגיב לזריקה כפי שציפינו, כשהוא בונה חיסון. בדרך כלל החום עולה עם כל מנה נוספת של החיסון. כשהחום עולה לאחר זריקה, הכיני מראש את המדחום ומינון מתאים של פרצטמול. התקשרי לרופא/ה אם החום מאד גבוה או אם הוא נמשך יותר מיום או יומיים.
אדמומיות מקומית, שלפוחיות. המקום בו הילד קיבל את הזריקה יהיה קצת רך ויתכן שתתפתח שלפוחית קטנה. זהו סימן נוסף שהזריקה עובדת כדי להצית את תגובת הגוף. פרצטמול ואיבופרופן ומטלית חמימה על המקום יקלו על אי הנוחות. התקשרי לרופא אם האזור האדום הוא יותר גדול ממטבע של עשר אגורות, אם יש מוגלה או אם הוא עדיין אדום אחרי יומיים שלושה. לפעמים אזור קטן של נזק שומני באזור הזריקה יכול להשאיר גוש קטן וקשה שנמשך חודש או חודשיים אך יעבור. עם זאת, לא אמור להיות אדום או רך.
פריחה. לפעמים, הזריקה יוצרת מחלה קטנה מהסוג שנגדו אנחנו מחסנים. הסימפטומים, שיכולים להתפתח במשך שבוע או שבועיים אחרי הזריקה, הם מאד קלים ובדרך כלל אינם מהווים סיבה לדאגה.
בעיות קשות אפשריות
תגובה אלרגית. זוהי תופעה מאד נדירה אך חמורה מאד. לפעמים ילדים הם אלרגיים לרכיבים שבחיסון ומפתחים תגובה אלרגית. למשל, ילדים שהם אלרגיים לביצים יתקשו להתמודד עם חיסונים העשויים מוירוסים שגדלו על מצע ביצים. סימפטומים מהתגובה האלרגית הזו כוללים פריחה אדומה (חרלת), קוצר נשימה, חרחור, קשיי נשימה, חיוורון, סחרחורת או קצב לב מהיר. הסימפטומים האלה מתפתחים תוך דקות או מספר שעות לאחר הזריקה. מסיבה זו, רב שרותי הבריאות מבקשים מההורים לחכות במקום אחרי הזריקה, ועלייך לחזור מייד למרפאה אם הסימפטומים מתפתחים אחרי שעזבת. אם במשפחתך יש נטייה לתגובות אלרגיות או אם למישהו מהמשפחה הייתה תגובה לזריקות, דווחי זאת לרופא/ה לפני שילדך מקבל את הזריקה.